רגישות יתר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/07/2001 | 10:19 | מאת: סאלי

שלום לכולם, אני מקווה שתוכלו לעזור לי או אולי אפילו לתת לי עצה טובה. אני מאוד רגישה. נפגעת מאוד מהר מאנשים, כמו למשל, אם מישהו פונה אליי בתקיפות ושואל אותי - "מה את עושה פה? זה לא המקום שלך פה?" - באותו רגע אני אקום ואלך אע"פ שזה לא מוצדק, אני לא אתווכח, אבל בתוך תוכי אני ארצה לבכות וארגיש מאוד מאוד פגועה. גם בקשר שלי עם החבר שלי אני נפגעת ממנו לעיתים קרובות, אפילו אם הוא רק פנה אליי בטון דיבור נוקשה או כועס, אני פשוט ארצה לפרוץ בבכי. אגב, כשאני רוצה לבכות אני עושה זאת בהחבא. אשמח לשמוע מכם. תודה ויום טוב לכולם, סאלי.

25/07/2001 | 03:11 | מאת: אחת

שלום סאלי! את מזכירה לי אותי בצעירותי. גם אני פעם הייתי נפגעת בקלות, ובעיקר "מתקפלת", ממש כמוך, מכל הערה תוקפנית של מישהו. והתוצאה היתה שהייתי כועסת על עצמי, שלא הגבתי כמו שצריך, עוד יותר מאשר על האדם הפוגע. לאט לאט במשך השנים, למדתי, ואני עדיין לומדת נון-סטופ, בבית הספר של החיים, את המילה "אסרטיביות", שאולי נשמעת כמו סתם איזה קשקוש אופנתי, אבל אין לך מושג עד כמה היא נכונה ומוכיחה את עצמה בכל פעם מחדש. ופירוש המילה הזאת - לעמוד על זכויותייך, ולאו דווקא ב"כאסח", אלא בצורה שלווה אבל תקיפה, שלא משתמעת לשתי פנים. אם, למשל, אומרים לך משהו כמו הדוגמה שהזכרת - "מה את עושה פה? זה לא המקום שלך" - את יכולה לומר לאותו אדם משהו כמו: - "בסדר, אם זה לא המקום שלי - אלך. אבל אין לך כל צורך לכעוס כי לא עשיתי את זה בכוונה". או, לחילופין, אם את משוכנעת שזה כן המקום שלך - אמרי לו בפשטות ששניכם אזרחים שווי זכויות ולשניכם מותר באותה המידה להיות שם. האמיני לי, זה לרוב עובד, וזה לא פעם אפילו גורם לאדם התוקף שלא בצדק להתבייש. או אם החבר שלך מדבר אלייך בצורה תוקפנית, את יכולה פשוט לומר לו שטון הדיבור הזה פוגע בך. ייתכן שהוא אפילו לא שם לב לכך, ובעקבות ההערה שלך הוא ישים לב יותר לצורת הדיבור שלו. כמובן שלא הכל תמיד יילך חלק - בוודאי יהיו גם אנשים שאחרי שתעירי להם יאמרו לך - בתום לב או שלא בתום לב - משהו כמו "מי כועס? על מה את מדברת בכלל?" הזמן מחסן מפני פגיעות יתר ממקרים כאלה ומלמד לאטום את האזניים בפניהם. ו-כן, אם אחרי כל זה עוד בא לך לבכות - זה בסדר גמור ואפילו חיוני! גם אני שופכת דמעות כמו מים כשאני מרגישה צורך (ו-כן, בדרך כלל גם כן בהיחבא, חוץ מקומץ אנשים קרובים שעל ידם אני מרגישה חפשייה)! ולסיום - אם את מרגישה שהפגיעות שלך ממש חורגת מכל פרופורציה - כדאי אולי לשקול פניה לעזרה מקצועית, כי ייתכן שהפגיעות הזו היא רק סימפטום למשהו עמוק יותר שהטיפול יכול לגלות ולפתור. בהצלחה - וספרי איך הולך! (והרבה-הרבה סבלנות....) וסליחה על הנאום הארוך... אחת

25/07/2001 | 12:02 | מאת: סאלי

שלום אחת, תודה רבה על "נאומך", אשר היה חיוני לי. שמעתי רבות על המילה "אסרטיביות" ונתקלתי בדוגמאות אסרטיביות, כפי שתארת, אבל אינני מצליחה ללמוד מכך. אשמח אם תספרי לי איך את למדת להיות אסרטיבית. בידידות, סאלי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית