לבד...

שלום, לפני שלושה חודשים נפרדתי מקשר קשה ומייגע שנמשך כשנתיים.אפשר להגיד שסוף, סוף אני מאחוריו ואני מתחילה להשלים עם הלבד... יש לי פחד מאוד גדול לגבי העתיד ( אני כמעט בת 30 ) אני מרגישה שאין לי כוחות יותר לדאוג לעצמי ולשאת את כל העול לבד... ( אני חייבת לציין שבקשר הזוגי שהיה לי לא נשענתי על בן זוגי המשכתי להיות עצמאית ואפילו אני זו שתמכתי בו לכן אוליי אני כל כך מותשת) דבר נוסף שמפחיד אותי זה שאינני מאמינה שאוכל להתאהב עוד ולכן כל המחשבות שלי הן על העתיד שלי כאחת ולא כשניים.אני חושבת על רכישת דירה ועל לקיחת משכנתא 100% ( אין לי חסכונות ואין להוריי אפשרות לעזור לי ) במקביל נרשמתי ללימודים מצד אחד אני מנסה להסתכל קדימה ומצד שני שאני חושבת על העתיד אני פוחדת ומתכנסת בתוך עצמי ואז נעשה לי רע ואין לי כוחות יותר, מה עושים אך מתמודדים ומדוע הכנסתי לי לראש שלא אוכל להתאהב שוב? אודה על התייחסותכם דור

היי דור, (שם מיוחד...) נראה לי שהכנסת לעצמך שאת לא יכולה להתאהב שוב... אמממ.....אולי בגלל שזה היה קשר ארוך, ואת היית בטוחה שזהו זה...וכשזה נגמר, קשה לך להסתכל קדימה, כי את הרי הכנת את עצמך לקשר מסוים, כשזה מתנפץ קשה לך לראות אור... וזה מובן, תני לזה זמן, כשתוכלי להרגיש יותר שלמה עם עצמך ועם המצב אולי תוכלי ללכת ולנסות להכיר מישהו, כי אם זה קשה לך לצאת עם אחרים עכשיו, אז הנה לך התשובה! כי את לא מוכנה עדיין לבנות קשר, ומאותה סיבה את הגעת עם עצמך לחשיבה מוטעים שלפיה את לא תוכלי להתאהב שוב. אם תכירי מישהו שתרגישי שמתאים לך, את תראי שאת יכולה להתאהב שוב. אמרת שרע לך ואת מתכנסת בעצמך, זה אחד קשור לשני, אם תצאי אז תראי כמה טוב שם בחוץ ואחרי כמה פעמים כבר לא תחפשי איפה "להתחבאות" ואיפה "להתכנס", מבינה? זה תלוי רק בצעד הקטנטן והפצפון שאת צריכה לאסוף מעט כוחות ולעשות אותו, שיעזור לך רק לצאת כמה פעמים ולראות יש שם מעבר לפינה שמחכה לך. עוד דבר שציינת זה שאת פוחדת לגבי העתיד, וגם זה מובן! את הרי לא יודעת מה צופן לך העתיד, כשהיית בקשר יכולת לומר לעצמך שאת ממוסדת, שיש לך קשר, אהבה, לימודים וכו וכו, אבל עכשיו בלי הקשר את מרגישה שהכל נשבר ואת מפחדת מהעתיד (תתקני אותי אם אני טועה, טוב?). אבל תחשבי על זה שיש לך משפחה שאוהבת אותך, לימודים שיכולים להביא אותך למקומות שלא חלמת עליהם, חברים שגורמים לך להרגיש נאהבת, ועם כל הכבוד לבן זוג, את בעצמך אמרת שאת טיפוס עצמאי, אז אולי זו ההזדמנות שלך לממש את עצמך. מה דעתך? בהצלחה. (ומקווה שלא נרדמת...פשוט היה לי פרץ של מחשבות כשקראתי ת'הודעה שלך)

גם אני, כמו הרבה אנשים נפרדתי מקשר זוגי. פרידה שהייתה לי קשה מאד. חלק גדול מהזהות שלי היה טמון בקשר ובבן הזוג לרב החברות שלי יש חבר וחושבים על חתונה או שכבר התחתנו היתה לי תחושה שנותרתי בלי משענת וסופי השבוע? עליהם בכלל איני רוצה לדבר. אבל יש חיים, אחרי הפרידה למדתי להיות לבד ולמצוא את היתרונות שבכך מצאתי עבודה נוספת בסופי שבוע כך שגם אני מרוויחה יותר וגם לא יושבת לבד בבית מחכה שאיזה זוג חברים יזמין אותי להכיר את החבר שלו.... בקיצור, עשיתי תהליך של ריפוי בעיסוק והיום? שיחפש....