אביב

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/07/2001 | 22:40 | מאת: Angel

אני לא אומרת שאני שפוייה עכשיו אני יודעת להבחין בין טוב ורע והמצב שלי רע רע מאוד גרוע אבל ככה לפחות אני נשמרת שפוייה מבחוץ זה קצת מסובך...

21/07/2001 | 22:45 | מאת: Angel

המלחמה שם הנסיונות שם אבל הרגעים האילו שאני חייבת להאחז בבולמיה... שהיא הדבר היחיד שנותן לי כוח למשוך הלאה... הם רגעים מאוד שחורים כשאין לי כוח כבר לאכול ולהקיא כשאני מרגישה רע,כשאני חולה, אני מוצאת את עצמי בחוסר שקט שכזה... הזרמים החשמליים שעוברים בי ומדמים צרחות מבפנים לפעמים במקלחת,כשאני לא מקיאה את מרגישה את הצרחות מבפנים מרגישה את כל העולם נגדי. לא מוצאת מקום לעצמי.

21/07/2001 | 22:53 | מאת: אביב

אנג'ל, חזרת לשטויות הרגילות של אני שפויה מבחוץ, לא חשוב שאני מרוסקת מבפנים, מתפוררת מבפנים, שוחה בדם, ובהקאות, ובחרא, ובמיץ של הזבל, העיקר - מבחוץ ההצגה נשמרת. יופי לך !! מה את רוצה שאני אגיד עכשיו ? כבר היינו במקום הזה לא ? את הולכת רבע צעד קדימה, ושלושה צעדים אחורה. תחליטי - את בפנים או בחוץ ? את רוצה את ההפרעה הזאת וכל מה שנלווה לה או מוכנה לוותר עליה כבר ? לי נשמע שאת שומרת עליה ונאחזת בה בקצות הציפורניים, מזילה דם, ויורקת זיעה כדי שחס וחלילה לא יהיה לך שם סיכוי לצאת ממנה, שחס וחלילה לא תהיי נורמלית בטעות, שלא תעזי להנות בעולם הזה, אסור לך, לאנג'ל מגיע לסבול, היא צריכה לאכול ולהקיא, לחתוך, ולישון על הרצפה, אסור לה לחיות בכיף, היא צריכה להתייסר ולכאוב. על מה ולמה ? מה עשית רע למישהו או לעצמך שאי אפשר לכפר ולהמשיך הלאה ? אז תחליטי את בפנים או בחוץ ? אם את בחוץ, תמשיכי בטיפול ואני אתמוך בך עד הסוף לאורך כל הדרך הקשה, ותורידי כבר את הצגת השפיות המפגרת הזאת, שלא תורמת לא לך ולא לאף אחד אחר כלום, תוותרי על המילים "אצלי הכל בסדר..", כשאצלך הכל מסריח ומגעיל ודוחה ומקולקל, ותתחילי לעבוד, בכיוון הנכון הפעם, תתחילי לירוק דם ולהזיע כדי לצאת מזה, ולא כדי להאחז בזה עד שכבר לא תוכלי לנשום. ואם את בפנים, ומסרבת לוותר על ההפרעה אז תשבי עם עצמך ותעשי חשבון נפש, ותשאלי את עצמך מה את רוצה שאחרים יעשו, איך את מצפה ממני להגיב, כשאת נאחזת במשהו שאני כל כך קשה נאבקתי ונלחמתי לצאת ממנו. כי אני לא בטוחה שאני אוכל להיות שם איתך ועם ההפרעה, כשאת נלחמת לשמר ולהנציח אותה. זה יכול לפגוע בי ועלול להיות הרסני לי. אז אני אשמח לדעת מה החלטת, ותחשבי על זה קצת אולי לפני שתגיבי, יש כאן הרבה מה לחשוב עליו, ותחשבי בכנות, בלי להסתתר מאחורי דימויים על קשרים ועל ספינות ועל ים, תחשבי על אנג'ל, איפה היא עכשיו, איפה היא כבר הרבה זמן, ואיפה היא רוצה להיות בעתיד, עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה, עוד עשר שנים, ואז תחליטי אם את בפנים או בחוץ. אביב.

21/07/2001 | 22:56 | מאת: Angel

את לא מבינה את זה אביב יש לך כוח אולי לשבת ולקרוא ולהגיב על הודעות ארוכות?

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית