לאביב-פלונטר בלתי נתן להתרה

אגב-איך ידעת שישנתי כל היום? אני מתכוונת לאמירת "בוקר טוב" הפרעת האכילה שלי היא קשר בלתי נתן להתרה. את הבעיטה הסופית אני לא יכולה לתת לה. את הבעיטה הסופית אני נותת לקיר. אני לא יודעת אפילו מאיפה אפשר להתחיל להסביר את זה. אני בעצמי מקבלת כאב ראש מהמחשבה על לספר על זה.

אנג'ל, כמו שקושרים את הקשר ויוצרים את הפלונטר, ככה פותחים אותו ומתירים אותו. לאט לאט, קשר אחר קשר, סיפור אחרי סיפור, מתחילים לעבוד על הדברים. בדרך כלל מתחילים מהסוף לא מההתחלה, כמו בקשרים, מתחילים לפתוח את הקשר האחרון, את הסיפור האחרון, שהוא הכי חשוף והכי גלוי, ומתקדמים לפנימי הבא בתור, לזה שאחריו, עד שמגיעים להתחלה. את הבעיטה הסופית אפשר לתת, אני נתתי אותה וחזק, כל אחד יכול, צריך לרצות מאוד מאוד להתאמץ להשקיע את כל הכוחות, אבל אפשר, אז אין לא יכולה לתת. אבל בשביל זה צריך באמת להתחיל ממשהו. בעיטה לקיר את יכולה לתת בלי קשר, ולכאב ראש אופטלגין תמיד עוזר, וזאת לא תרופה פסיכיאטרית :-)), אז אפשר לקחת אותה גם לפני הפגישה הטיפולית וגם במהלכה. אנג'ל יקרה - אולי את לא רוצה לתת את הבעיטה הסופית, אולי את יכולה אבל עוד לא מוכנה לוותר על המחלה שלך ? תחשבי מה עוד יוצא לך ממנה שמשאיר אותך כלואה בתוכה ? איזה יתרונות עוד יש לך ממנה שמחפים על הכאב והסבל ? שלך אביב.

לאביב, אני כן רוצה לתת בעיטה סופית רוצה מאוד המארג הזה של יתרונות ובריחה מול כאב וסבל, הוא הפלונטר הזה יש ה-ר-ב-ה יותר חסרונות אבל השפיות שלי היא יתרון ענקי.