למיכל - שאלת למה אני עצובה...

פשוט שאלת את זה למטה, אז חשבתי שיהיה יותר רלוונטי לענות לך על זה כאן... אז למה אני עצובה, את שואלת? אולי כי אני מרגישה אבודה...?! מיואשת...ורוצה ללכת למקום אחר... להיעלם...להיקבר... אני רוצה לראות את הכל מהצד ולא להיות שותפה... להפסיק לראות את החיים שלי עוברים לי מול הפרצוף כשאני אני...כאילו קשרו לי ת'ידיים ות'רגליים ואני לא מסוגלת לזוז, ולעשות עם זה כ-ל-ו-ם... מצטערת אם אני מדכאת...

נכון שאלתי, ההרגשה שלך מוכרת..אפילו מאוד... השאלה מה את עושה אם זה? את לא חושבת שמגיעים לך חיים יותר טובים? בדמיון את יכולה ליצור חיים אחרים דמיוניים,פנטזיה. אבל כאן ועכשיו אולי את יכולה לגרום לעצמך להרגיש יותר טוב, אולי לא הפנטזיה של להיות מישהו אחר בלי בעיות וחיים אחרים...אבל קודם כל צריכים להחליט שרוצים להרגיש טוב יותר שמגיע לך להרגיש יותר טוב. זו בכל אופן צורת החשיבה שלי, אני גם כבר די הרבה זמן מחפשת מטפל יצירתי ומעניין נתקלתי בלא מעט מטפלים מטופשים, אבל נראה לי שמצאתי. מיכל