מישהו כאן בשעה הזו?

...

שנאת לחיות שנאת שנאת שנאת שנאת

למרות שאני לא יודעת מאיפה להתחיל את השיחה איתך קראת את ההודעה שכתבתי ביום שהתנתקת שכותרתה הייתה "לאביב וועוד אחת" לפעמים אני שואלת אותך דברים ואו שאת לא עונה או שאת שואלת מה שלומי זה יוצר תחושה של התנשאות

אני לא כתתי הודעה עם כותרת כזו

אנג'ל יקרה, החומה הזאת, לכל הרוחות, איך פורצים אותה כבר ? איך גורמים לך לשבור את מעגל הבדידות שאת יוצרת סביבך ? בא לי לבוא אלייך עם פטיש ענק ופשוט לנפץ אותה.. את כבר פה. את צריכה מישהו להיות איתו בשעה הזאת, שאני בטוחה שהיא לא קלה לך. אנשים מושיטים לך את ידם, למרות ועל אף הכל, ואת בורחת שוב, ונועלת את הדלת עם רב בריח וגם שמה ארון מהצד שלך, כדי שחס וחלילה לאף אחד לא תהיה גישה למפתח, בטעות. וכן, קראתי מה שכתבת לי, על למה לא סיפרת, ואת טועה שוב, מה לעשות. אנשים לא עוזבים אותך, את עוזבת ובורחת, כי קשה לך לספר, מסיבה מוזרה כלשהיא, כי לא בא לך לדבר על עצמך, ולזה הפורום הזה נועד, והעץ הזה הוא ההוכחה הכי טובה לכך, אני הולכת כי לא בא לי לדבר על עצמי. אז למה את מחפשת מישהו בשעה כזו ? אם את במילא בורחת ?? אם את במילא נשארת לבד בסוף, אני בטוחה שעכשיו את מרגישה יותר חרא, שניסית בכלל. אני חוזרת על עצמי שוב, בפעם האחרונה, כמו תקליט שבור. אף אחד לא יוכל להיות פה בשבילך אם לא תשתני קצת, אם לא תספרי, אם לא תשתפי, אם לא תפרצי את החומה או לפחות תנחי אותנו איך אפשר לעשות את זה, אף אחד לא יספר לך על עצמו אם לא תספרי על עצמך, בייחוד עכשיו. דווקא כעת את צריכה לתת קצת, אם את רוצה לקבל חזרה, כדי שאנשים יוכלו לתמוך, כשלא יודעים אין מה לאמר. להודעה של "...." אין הרבה מה להגיב. אף אחד לא יראה אותך, אם לא תראי אותו גם, אני בטוחה שהשארת את אורה גם במקום לא קל ואפילו קשה. היא חושבת שאת מתנשאת מעליה. זה גם לא פשוט להתמודד עם רגש נחיתות שכזה, ואת אחר כך אומרת שאת לא עושה שום דבר לאנשים כאן בפורום ? שאת לא נוגעת ?? שאנשים לא משתנים בעקבות מה שאת אומרת ?? אז ההתנשאות רק נראית, האמת היא שהיא לא קיימת ושיש שם פחד מאוד גדול, אבל אולי הגיע הזמן קצת להתגבר עליו ? אז תפתחי את "קופת השרצים" שלך, ותוציאי ממנה משהו קטן, לא את הכל, כי זה בטוח קשה לך, אבל משהו, שאנשים יוכלו להיות פה בשבילך, מי שרוצה ובוחר ושואל לפחות, כמו אורה, תכניסי פנימה, קצת לא הרבה, אחרת באמת לא ישאר לך מקום, ואני הראשונה שתצטער ותבכה על זה, כי את צריכה את המקום, הרבה יותר מאנשים אחרים. אז עם טלי נוצר לך קשר מיוחד זה נכון, נפתחת אליה עד הסוף, ויצא מזה רק טוב, אולי תסיקי את המסקנות מהטעויות שלך בעבר ומההצלחה עם טלי, ותראי שגם כשאת משתפת בדברים קשים ובחרא, טלי לא עוזבת ולא הולכת, ההיפך היא נשארה איתך שנה שלמה בעקביות למרות הכל, ואולי את זה, את הנסיון הטוב הזה תשליכי על אחרים ? ואני מבטיחה לך שגם אם תשתפי, אני לפחות לא אלך, ונראה לי שעוד הרבה אנשים מקסימים שנמצאים פה, ושכבר עשו את זה בשביל אחרים שכן שיתפו וכן חלקו, דברים קשים, ואת יודעת שהייתי במקום הקשה הזה, ממש לא מזמן, פחות מחצי שנה, של לשתף בחרא הכי גדול, ואף אחד לא הלך ממני, ההיפך רק זכיתי להערכה ולהרבה חברות וחברים מדהימים שלא עוזבים אותי לבד אף פעם, גם לא במשברים. ההיפך, אנג'ל, ככל שאת נסגרת יותר, החומה גדלה, ואנשים נשארים בחוץ חסרי אונים, כי אין להם מה לעשות, אין להם במה להילחם, אין להם במה להיות איתך, וברגע שתשתפי, יהיה לך יותר קל. נראה לי שאת פוחדת פשוט לאבד את טלי, כמו שכתבת אלי אתמול בערב, ואולי חלק מהענין של לשתף אחרים קשור לזה. אולי את פוחדת, שאם טלי תראה שאחרים מגיבים אליך ואת נעזרת גם בהם היא תלך ? כי תדע שכבר מצאת מקורות תמיכה אחרים ? אבל גם זה לא נכון, טלי רק תשמח שבשעות שהיא לא זמינה, יש לך גם חברים וחברות אחרות למשען, שהנטל והמעמסה בכל מקרה מתחלקים ואת לא סוחבת אותם לבד, ובשעות שהיא יכולה היא תהיה פה גם. והדוגמא הכי טובה לכך היא אני, יש לי כאן המון מקורות תמיכה ועידוד, ויש לי גם את טלי, ואין תחליף לא לזה, ולא לזה, ושניהם מקלים עלי מאוד, בדרכים שונות ובזמנים שונים. רצית להיות עם מישהו, אורה באה, תני לה משהו להאחז בו, ואורה היא רק דוגמא, זה קורה לך עם כולם. אף אחד לא יוכל לפרוץ את החומה הזאת שיצרת סביבך, אפילו לא אני, אפילו לא עם פטיש. המפתח לחדר הוא בידייך, את נמצאת מאחורי הדלת הסגורה והבצורה, תפתחי אותה, למרות הקושי, למרות הכובד של הארון ששמת מבפנים, ותכניסי אותנו, בגבולות שלך, במה שמתאים לך, בחלק מהדברים, לא בהכל, אבל תכניסי. אחרת את באמת חוזרת על אותן טעויות ואת תישארי באמת פה בפורום לבד, עם טלי, שלא נמצאת כאן כל הזמן, בניגוד להרבה אנשים מדהימים ומקסימים שאולי נמצאים יותר.. לא חבל ?? את יכולה להרוויח משני העולמות, רק תנסי קצת, ואני יודעת שזה קשה, שאלה דפוסים שהשתמשת בהם שנים, אבל לא הגיע הזמן לראות שהם לא יעילים וצריך להחליף אותם בחדשים ? ראי לאיזה מקום הם הובילו אותך. אביב.

אנג'ל אנג'ל ! גרמת לי לחזור בשבילך . ולרצות להישאר גם בישבילך , למה? כי העינינים היתרדרו אצלי מאז .ולפי ההודעות שלך הבנתי שאנחנו חולקים אותו רצון עז לא להיות בחיים , ואם כבר ,אז ..לא לתת לאף אחד לגעת ,לא נפשית ולא פיסית בי . כל אחת והסיבות שלה . פעם ,יכולה לדבר , לזעוק לעזרה , להרגיש שאוהבים אותי . ורוצים בקירבתי , אך עד פה ! נישמתי ואמוני שייכים רק לי . ולא אוכל לחלוק זאת בשום אופן ולרצות לתקן זאת אפילו .כי זה חתום חזק מיסביב לחומה גדולה . היסתתרתי לתקופת מה , וכל אימת שקראתי אותך ליבי ניגזר לגזרים . וידעתי שאותך שאני רוצה לאמצך לבת . כניראה שזו אחוות שבורי החיים . אסתפק רק בהערת שלום והרגשת הנוכחות שלך כדי שהמסר " שלך לתמיד אוהבת רותם " יקלט . לא מיתכוונת לשיחות או פתיחות (אם תירצי אשתדל למענך ).או פלישה רק לתשומת לב ולידיעה שאנו כאן אחת בשביל השניה . כולם מוכנים לקבל את כולם בתנאים מוסכמים של " אם לא תיפתח בפני איך אוכל אני להיפתח לפניך ".וכך הם יוצרים חברויות ותמיכה הדדית עם אותם האנשים שנותנים קצת מעצמם בכדי לקבל גם קצת .אנו לא נימצאות בקטגוריה הזאת לצערי . אני תמיד היתי שונה . נותנת הכל מבלי רצון לקבל תמורה בכלל .אך כעת זה הישתנה אצלי לא נותנת כלום ולא רוצה יכולה לקבל משהו , כי הכל מת לי, מיבפנים . . שלך מבינה ואוהדת . רותם .

אני כלואה בתוך החומה ואני יכולה לומר שאין זו רק חומת אבן יש גם גדרות תיל מסביב ושערים חשמליים... ואני רוצה.אני מנסה.תמיד שאני מגיעה אל הרגע עצמו של השיתוף,אני מתחילה להרגיש דוחה,מגעילה,משעממת נורא. אני לא מסוגלת להשאיר את העולם הפנימי שלי,אפילו לא מעט ממנו,גלוי ככה לעיני כל. בדיוק באותו אופן לא הצלחתי להשאיר אותו גלוי אצל שום מטפל,ובטח אחרי הטיפול אצל הד"ר שהעולם הפנימי שלי עניין אותו ממש כמו השיטות העכשוויות לגידול חסה בשטחים. אחרי כל דבר שכתבתי כאן:הסיפור על נעה ושירז,שירים בשמות בדויים וכו',הרגשתי חרא עם עצמי ומטומטמת. מתי יגדירו אותי כבר כמקרה אבוד? כתבו עליי הרבה דברים... אפילו "הפרעת אכילה קשה ביותר", אבל תמיד חשבו שאני מסוגלת לצאת משם. אני כבר איבדתי תקווה :( אני לא יכולה להעלות גרם לא יכולה להרשות לעצמי אם זה היה תלוי בי הייתי עדיין 38 הייתי כבר 0 הייתי כבר מתה. סטרו לי חזק.מרצוני להסתתר ולסגור את העניין הזה-נאלצתי להעלות במשקל. עכשיו אין סיכוי שאני אמות מתת משקל,לא על 50. היה צריל להתיר לי להסחף עד מוות. סליחה שאני מקשקשת שטויות...