לרחלי

דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית

הרשמה למערכת דוקטורס

שדות חובה מסומנים בכוכבית

*שם משתמש לתצוגה

*דוא"ל (לא יוצג באתר)

*בחר סיסמא

*הקלד שוב את הסיסמא

שנת לידה

חודש

יום

בחר מגדר (לא יוצג באתר)

בחר מקום מגורים (לא יוצג באתר)

אבקש לקבל ניוזלטרים הכוללים פרסום לתיבת הדוא"ל שלי.

*אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

לרחלי

20/07/2001 | 22:15 | מאת: נטעלי

היייי תודה על מכתבך כייף לקרוא אותו ולדעת שאת לא היחידה ברגשות האלו , רחלי אם מותר לשאול בת כמה את? ועוד שאלה את חושבת שבצבא דברים ישתנו יכולים להשתנות למשל אם עכשיו אני יחסית בודדה בצבא זה יכול להשתנות? או בדרך כלל זה לא? אייך לך היה ? אני מפחדת נורא נורא בגלל כול העבר שלי בחיים האלה הקשים ביי אוהבת......

שיתוף

לנטעלי

20/07/2001 | 22:30 | מאת: רחלי

שבת שלום לכולם היי נטעלי אני בת 33. שאלת אם אני חושבת שבצבא דברים ישתנו, משתנים? אני חושבת שדברים משתנים רק אם באמת רוצים לשנות. אם מחליטים לקחת אחריות על דברים מסויימים כמו להחליט למשל לא לצאת מגדרך עבור אנשים מסויימים שבסופו של דבר לא מעריכים אותך ואת הרצון שלך לעזור, הרצון שלך להיות טובה עבורם. ולכן ההרגשה שלך לא טובה לגבי עצמך ולגבי אותם אנשים. אני לא יכולה לאמר לך שהצבא הוא חממה כמו ביה"ס תיכון, מגוון האנשים הוא רב יותר, יש היררכיה מסויימת בצבא ואיך שהוא צריך לזרום ולנסות לשאוב את הטוב. גם אני שואבת כוחות מהפורום. אני שמחה שאני יכולה לעזור, ולו רק כדי לעודד מעט, ולכתוב לך שרגשותיך והתנהגותך אינה זרה, שונה, אני הייתי כמוך ובטוחה שיש עוד. רחלי

שיתוף