לכל מי ששואל את עצמו אם כדאי לחיות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/07/2001 | 13:19 | מאת: אורית ארנון

תחשבו על זה - כולנו נמות בסוף. הרי אין מנוס מהמוות. אז למות תמיד יש זמן ותמיד תהיה אפשרות ואילו לחיות יש רק הזדמנות אחת שכבר קיבלנו. לא שווה לנסות אותה?

20/07/2001 | 14:44 | מאת: אביב

היי אורית, זה נכון ששווה לנסות, אבל יותר מזה, שווה לנסות להפיק מהם את המקסימום, שהם יכולים לתת לנו ושאנחנו יכולים לקחת מהם, בתקופות הטובות בטוח, וגם בקשות למרות הכל ועל אף הכל, או לפחות להשתדל לא לשכוח שאפשר ויכול להיות גם אחרת. אני כבר לא שואלת את עצמי אם כדאי לחיות, אני יודעת שכדאי, ואני גם יודעת שאפשר להתמודד עם השאלות הקשות האלו של מהות הקיום ושל תכלית החיים הללו, ויש להם מטרה, בשבילי לפחות שהיא גם להנות מהם, גם לקחת מהם ולקבל, אבל גם לתת כשאפשר. אני מקווה שגם כל מי שעדיין מתחבט בשאלה הקשה הזו, ימצא את המטרה שלו ואת הכוחות והיכולות שלו להנות מהחיים. שיהיה לך סופשבוע מקסים, שלך ואיתך אביב.

20/07/2001 | 16:08 | מאת: ויו

היכולת שלי להנות מהחיים היא אפסית . מיצטערת אם אני לא מעודדת אתכם ,כפי שרצוי בפורום זה ,או לא משיאה עיצה נבונה מיתוך ניסיון חיי . יש לי ניסיון רק מאכזבות רק מישגיאות רק ממחלות רק מעוני רק עיפות מהחיים ורק מהכובד של עצמי והסובבים אותי .... אין לי כח יותר ,, הטיפול ימשך הרבה זמן ,ואין אור בקצה המינהרה , ו"לחשוב רק על דברים טובים " ,נימאס ,כי אני נימצאת תמיד באשליות ובועות ,שהכל יהיה בסדר פעם ,וזה שטויות . אומרים שאנו חיים את מה שעוללנו בשתי ידנו ,וזה מה שקיבלנו ואם זה ניסתדר . אני סחבתי כך יותר מעשור את כל הבלגן על הגב ,עם עזרה מיסביב כמובן , אך כלום ..אין בשביל מי או מה לחיות . החיים חר... . כמובן שיש מיקרים רבים שעליהם נחו ידיהם הטובות של ה"מלאכים " ועוד ינוחו על רבים וטובים ש"יצאו מזה " אך אני .. ,גורל חר ... אשרי וטוב למי שטוב ,ו תיהנו מחייכם . ויו

20/07/2001 | 19:15 | מאת: Jacki

אם נגיד אתה לא מרגיש שאתה חי...אם אתה מרגיש מת מבפנים...אז עדיף לך כבר למות מבחינה פיזית... כדי לא לראות את כולם חיים מסביבך כשכל בוקר שלך הוא ש-ח-ו-ר... -מצטערת אם אני מדכאת-

20/07/2001 | 23:53 | מאת: מיכל

ג'קי למה את כל כך עצובה?

21/07/2001 | 01:57 | מאת: adi

אורית, מצויין שהעלית את הנקודה הזו. עדי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית