הפרעת אכילה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אין לי אנרגיות להלחם בזה לבד אני רק הולכת ודועכת אני לא אמות אבל אני כבר חצי מתה בפנים בבקשה תנו לי שמות של מקומות או אנשים שיכולים לעזור
דפנה יקרה אני חושבת שהגעת למקום הנכון מהבחינה שיש פה רבים/ות שסובלים מהפרעות אכילה ומלווים אחד את השניה בדרך להחלמה. איזה הפראעה יש לך? אנורקסיה? איפה את גרה? ניסית כבר לטפל במסגרות כלשהן? תספרי קצת על עצמך ועל ההפרעה ויהיה כאן כבר מי שידע להמליץ לך לאן לפנות ודרך אגב, את לא צריכה להלחם בזה לבד, יש מספיק אנשים שיעזרו לך. יש מספיק אנשים כאן ובחוץ שעברו את מה שאת עוברת וישאילו לך את האנרגיות שלהם עד שיהיו לך משלך. אז קדימה!
היי דפנה, את לא צריכה להתמודד לבד. זה קשה מדי, מכאיב מדי, מייאש. נכון שעיקר המאבק יהיה שלך, אבל אנחנו כאן נשמח ללוות אותך, לתמוך בך, להיות שם בשבילך ולעודד כשנעשה קשה מדיי, ולשמוח איתך בהצלחות הקטנות שבדרך. אני מצטרפת לדבריה של אורה, ורוצה רק להוסיף שיש מקומות רבים לטיפול בהפרעות אכילה, גם לאנשים הסובלים מהן שנים רבות. ישנו "שחף" בנען, ישנו "נופית" בהוד השרון, יש עוד משהו בגבעת חביבה- שכרגע איני זוכרת את שמו אך ניתן לברר... ויש עוד רבים וטובים. דפנה, אני בעצמי מחלימה מהפרעת אכילה, ואשמח לעזור לך ככל שאוכל. אני מקווה שתוסיפי לכתוב כאן, לשתף אותנו, לשאוב כוחות להמשיך הלאה. אני כאן להקשיב, וכמוני עוד אנשים רבים ונפלאים בפורום. שיהיה קל, או לפחות... פחות קשה. דפני
הי דפנה, מה שאורה כתבה זה מאוד נכון. תנסי לתת יותר פרטים כדי שיהיה רלוונטי מה שיכתבו לך כאן. זה לא פלא שאת מרגישה מתה מבפנים. המחלה הזו הורגת בשיטתיות כל דבר חי. אולי בגלל זה הרבה בוחרים בה. את חייבת להחליט עבור עצמך שאת רוצה באמת לחיות אבל לא ככה עם המחלה הזו. אותי מעניין למשל לדעת אם הו זמנים שהיית ללא המחלה ואיך הרגשת בהם. באופן אישי אני מתגעגעת לתקופה אפילו אם היא הייתה קצרה שבה הייתי ללא המחלה ואפילו לא חשבתי עליה. לכן אני מנסה למצוא שוב כוחות מחדש כדי להיאבק בה. כדי שהיא שוב לא תהרוג את כל מה שהצלחתי להחיות מחדש בתוכי. אל תוותרי לעצמך. במוקדם או במאוחר את תבקשי להילחם בה כי היא תמוטט אותך. עדיף להתחיל כבר עכשיו לפני שהמצב מגיע למימדים קשים שכבר לא רואים דבר מלבד המחלה. טוב שאת מתחילה לפתוח את העיניים על אף שאת מרגישה שאת מתה. משהו מבפנים אולי מת לך אבל גם משהו מתחנן לצאת החוצה ולחיות. אני מקווה שהחלק שבך שרוצה לחיות בסוף ינצח. תכתבי עוד...מחכים לך. להתראות בינתיים. ק.
אני מצטרפת לשאלותיה של אורה ולעצותיהן של האחרות... אבל אפשר לשאול לגילך? או שאלה אחרת: האם את ברשות הורייך או בגיל כזה שאת כבר ברשות עצמך?
דפנה, אני מסכימה עם אחרות וזה טוב שאת פה. ניסית את המרכז להפרעות אכילה בתל-השומר? עדי
דפנה שלום רב, כתבי לי אימייל, ואנסה לעזור. [email protected] בברכה, טלי פרידמן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
