כעס על חברות שלא נגמר לו כבר 4 חודשים

הייתי זקוקה להמון אומץ כדי להעלות על הכתב את מה שבליבי וזה קצת ארוך: אני נשואה + 2 (3 שנים, 4 חודש) לי ולבעלי יש הכל(דירה + משכנתא, דברי חשמל חדשים) וזאת בזכות עצמנו. לאחרונה נסענו לחו"ל לתקופה ארוכה מהעבודה שלו. השאתי בישראל המון חברים טובים והפרידה מהמשפחה היתה קשה. שמרתי על קשר טלפוני למרות ההון שהם לוקחים פה. בני נולד ובשל אילוצים משפחתיים הגעתי לארץ לעשות ברית. כבר המייל שהודעתי על התאריך התחילו להשמע טענות ומענות שזה יום לא נוח (אמצע השבוע) פקקים וכו' וכו' וכל אלה מהחברים הכי טובים שלנו. זוג אחד הגענו שהיינו בשביעי לחתונה שלהם באופן מיוחד הגיע בסוף האירוע שהיינו בדלת, ולעוד זוג שלא הספקנו הבאתי מתנה יפה (כספית) + בבי דול לאישה (עד היום לא שמעתי מהם מזל טוב !!!). זוג שלישי זה הפקקים ועבודה הזוג הרביעי - שוטרים דפקו להם בדלת ועצרו את הבעל בגלל איזה קנס... ממש היה עצוב לי, לקחתי נורא ללב ולא יכולתי להתמודד ולכן ברחתי מטלפונים, אמא אמרה לבנות שזה לא יפה שאפילו לא התקשרו אחרי הברית לשאול מה קורה עם הילד. חזרתי לפה לא שלחתי מיילים עד שהדיע היום הולדת לביתי וקיבלתי מהזוג (של הפקקים) מייל של יום הולדת ובו כותבו כולם ! שלחתי חזרה עם תודה מנומסת + הערה שמי שכתב הוא זה שצריך לחתום ולא כולם.. עם אותה בחורה אני כותבת מידי פעם, היא בהריון עכשיו ואני נורה שמחה כי היה לה הפלה לפני, אומנם עוד מעט תלד עד שסיפרה. לגבי זאת (השוטר) היא כלל לא שומרת על קשר, שינתה את שמה, לא מספרים למה... בקיצור אני עוד מקבלת מייל מהבחורה שכותבת לי ושואלת אותי למה ניתקתי קשר ! יש לציין שלעולם לא אמרתי שאני כועסת עליהם, הכל נשאר בפנים והבלגתי תוך כדי תירוף שאין לי זמן לפגוש אותם שהייתי בישראל בגלל חג הפסח שהיה וגל בגלל שהיה לי תינוק ! כל פעם שמגיע מייל אני מרגישה צביטה בלב, אני מרגישה ששוב חברות בגדו בי, יש לציין שיש זוג שלא קשור לכל האלה שסיפרתי שהבן שלהן היה עם ביתי בגן ואנחנו שומרים על קשר מקסים ביותר ואני כבר מכחה ליום שנחזור (עוד איזה 3 שנים). אני לא יודעת כבר מה לכתוב שהיא שואלת אותי, לגבי חלק מהאנשים פתחתי את הפה וכתבתי על ההתנהגות המביזה שלהם ! אני כועסת לפעמים על בעלי שמעביר אותה הלאה ואם יצא לו לדבר איתם אז זה בסדר (מאף אחד לא קיבלנו שום מתנה ולא משנה איזה !!!) הקיצור עצוב לי מאוד, אני לבד ואין לי עם מי לחלוק את הסיפור הזה. אני יודעת שאני צריכה להמשיך הלאה אבל אני חייבת איזו דרך שתסביר למה אני מתנהגת ככה והכי זה פוגע בי ובבעלי ואנחנו מיילים רחוקים מהם.... תודה !

שלום רב, עניין חברות יכול להיות פאן, וככה צריך לראות את רוב האינטראקציות, אבל, לפעמים, אפשר להסתייע במה שקורה בזירה החברתית שלך כדי לאבחן את עצמך: את אישיותך, את יכולתך ליזום או ליצור מצבים, את רגישותך לקשיי האחרים אתך, וכו' וכו'. במקרה שלך, נראה כי "לא התלהבו" במיוחד מכם. אפשר להעלב, אפשר לנתק מגע, אבל אפשר גם לתהות: למה? מה חלקי/חלקנו (כצמד) במה שקורה לנו (האם זה הפקקים, או חוסר ההתלהבות מאיתנו? שיחה כזו בין שניכם, ואחר כך עם חבר או שניים, יכולה ליצור תפנית. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

אנחנו חברים שלהם כבר יותר מ - 10 שנים !! מה השתנה, בגלל הנסיעה ??? אין יותר ממני בתור בן אדם לתת, לאיכפתיות שלי, יש חברים שאומרים שאני כמו אחןת גדולה ודואגת.. יש משהו שאני כנראה לא רואה ואולי זה קנאה מוסתרת ?