לדפני ובכלל- בנושא הפרעת אכילה וטיפול

היי דפני, משום מה אני מרגישה חופשיה לכתוב אליך ובעצם לכל מי שמעוניין לענות אני מבקשת ממך, אם את עדיין כאן, לכתוב לי איך עבר עלייך הטיפול ? איזה מן טיפול זה היה האם היה מבוסס רק על שיחות? או בדרך אחרת? כמה זמן ארך הטיפול? אחרי כמה זמן הרגשת טוב? אני כל כך חוששת ממחר, ממש לא רוצה שתגיע השעה. אני מודה לך על תשומת הלב. רחלי

מייד אכתוב עוד משהו על הטיפול. בינתיים, אני מצרפת לינק למשהו שכתבתי אחרי ההחלמה. רק כדי לגרום לך להאמין שזה אפשרי, ושזה שווה הכל... http://doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=139889&t=139889 דפני.

לדפני את מדהימה אכתוב מחר לילה טוב

WELL... קצת קשה להתחיל... אפשר לומר שהייתי בטיפולים שונים במשך כל תקופת המחלה. הספירה הלא-רשמית שערכתי הורתה על כ- 14 מטפלים שונים, בתקופות שונות, בשיטות שונות... חשוב לי לציין שלא הייתי פתוחה לטיפול בהתחלה. למעשה, לא רציתי טיפול עד לפני שנתיים- שלוש. רק אז הבנתי את גודל הנזק. רק אז קלטתי שאם אמשיך בדרך הזו, אהרוס את כל מה שיוותר מחיי, אם בכלל יישאר! אני יכולה לתאר לעצמי כמה את מפחדת. זה משהו חדש, זה חודרני, והזהירו אותך שזה יכאב... אז קודם כל "צפירת הרגעה": סביר להניח שהפגישה הראשונה תוקדש, לפחות ברובה, להיכרות איתך, עם ההיסטוריה שלך ועם מהות הבעיה שלך. עדיין אין התעמקות בעבר, הנבירה בפצעים עדיין לא תחל. הטיפול מחר לא יכאב. סביר להניח שגם לא בכמה פגישות שאחרי. המטפלת לא תיגע בפצעים הפתוחים, המדממים. לא בלי שתשתפי פעולה, לא לפני שתסכימי לכך בעצמך, ולא לפני שתרכוש את אמונך. בעיקרון- טפול פסיכותראפי מבוסס על שיחות. במקרים של תת משקל מדאיג נשקלת האפשרות להכניס לתמונה דיאטנית, למעקב אחר המשקל. במקרים של דיכאון קשה נשקלת האפשרות של סיוע תרופתי. הכל לפי המצב, לפי התרשמות המטפלת, ולפי מידת הנכונות שלך להיעזר, וההעדפות האישיות שלך. אל תחששי ממחר. נסי לראות זאת כצעד גדול קדימה. הנה, התקרבת עוד קצת למטרה, לבריאות הנפשית, לאפשרות לחיות - - - ולחיות טוב...!! אני עדיין כאן קצת, אם תרצי לכתוב לי. אם לא, אשמח להתעדכן מחר, להקשיב, ואם יש צורך- לחזק ולעודד... שלך, דפני