יאוש

ייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו שששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש מוכר למישהו?

ג'קי חמודה, בימים האחרונים את משאירה הודעות קורעות לב בפורום. אני לא יודעת מה קרה. לא יודעת איך אפשר לעזור או להקל מעט על הכאב. אבל אני מוכנה לנסות, רק תני לי רמז, קצה חוט מאיפה להתחיל... אולי תשתפי קצת במה שמציק? אני כאן, ואשמח להקשיב. דפני.

תראי יאוש מגיע אליך, או חוזר אלייך כשדברים עולים על פני השטח, לפחות ככה זה במקרה שלי... אני אספר לך סוד...בערך... כשהמצב התחיל להשתפר אני נבהלתי והחזרתי את עצמי אחורה, אני לא אוכלת כמו שצריך, במילים אחרות... מוותרת לעצמי. והיאוש בא לבד כשאני מתנהגת ככה, אני לא רואה הרבה מעבר לפינה, כמו שחברה אמרה לי. אני לא מסתכלת האם יש משהו טוב בצדדים שאני יכולה לשאוב ממנו קצת כוחות. אני מרימה ידיים. מבינה?