שאלה לדיאן

דיאן, היי קראתי את התשובה שלך בקשר ללופוס ומצבי רוח. בגלל שאת גם חולה בלופוס אז כנראה יהיה לי יותר קל לדבר ולשאול אותך. תראי, תמיד חשבתי את עצמי ליפה ובגלל זה בנים גם היו מסתכלים עלי, אבל בתקופה האחרונה או יותר נכון בשנה אחרונה עשיתי דיאטה כי רציתי להוריד בגלל שהשמנתי מהקורטיזון. דווקא עכשיו אני אמורה להרגיש עוד יותר יפה, אבל משום מה אני בכלל לא מרגישה ככה, בזמן האחרון אני מרגישה בכלל לא מוצלחת, כאילו אם אני אמות אז זה לא יהיה נורא. נמאס לי מהלופוס, נכון שצריך להגיד תודה לאלוהים שזה לא יותר גרוע ממחלה אחרת, אבל אני השתנתי מבפנים, וכל פעם שיש לי פריחה עוד יותר אני נגעלת מעצמי, אני רוצה להשאר בבית ולא להפגש עם אף אחד. לעומת פעם, שההורים שלי היו רבים איתי בגלל שאני בחוץ. אני מנסה לברר על הלופוס, ממה זה, ועוד כל מיני, ממה שאני יודעת שזה גם משפיע על מערכת העצבים ואולי בגלל זה אני מרגישה נחותה, לעומת פעם. אני יודעת שזה לא מנומס לשאול את הגיל, אבל הייתי רוצה לדעת בת כמה את, בגלל שאת אמרת שאת קבלת את הלופוס מלפני 4 שנים. כמו שאני אמרתי בגיל 12 קבלתי ועכשיו אני בת 18. עכשיו סיימתי ללמוד תיכון, והקטע שאני לא עושה צבא זה מכניס אותי לדיכאון, זה לא שאני רוצה אלא פשוט אני מפחדת הכל בא מוקדם מדי, אני רוצה להתחיל ללמוד פסיכולוגיה, ללמוד על התת מודע של האדם אבל אני מפחדת שאני לא אצליח בגלל שאני מתחילה מוקדם מדי. ואני מרגישה שאני לבד בגלל שאף אחד לא במצב שלי, חוץ מכמה אנשים שאני מכירה שהם לא עושים צבא אבל הם שמחים לעומת שאני לא עושה. אולי אני מפחדת מהחיים. אני בטוחה שאם לא היה לי לופוס כל זה לא היה קורה. פשוט נמאס לי ממצבי רוח אני רוצה לחזור להיות כמו פעם שהרגשתי שאני יפה ואהבתי את עצמי. מה אני יכולה לעשות? לשפר את המצב, להעלים את הפחד הפנימי ולהחזיר את הבטחון הפנימי שלי? איך את מתמודדת עם זה אני מקווה שזה לא אישי מדי.... ושתוכלי לענות לי. תודה!

שלום לך יפתי , לפי דבריך הבנתי שאת יפה משהו , את יודעת יש פה כמה חתיכים רצינים בפורום ,כך שאל תתיאשי . את יודעת שהלופוס היא מחלה כל כך לא מוכרת ולא מובנת להרבה אנשים , כך שיש לנו עליונות מסוימת ...הם לא יודעם ולא רואים מה קורה לנו בגוף ובנפש , למה אני מיתכונת ..לזה שריגשותיך הפנימיות הם לא שקופות ואין סיבה לאף אחד לראות בך מכוערת או משהו ..אז יש כאבים בפרקים ,יש אדמומיות בפנים ובגוף ,יש קצת מחשבות דיכאוניות כתוצאה מכך ,אז מה ? כמו כל מחלה אחרת ,סוכרת ,לחץ דם ..וכו, המחשבות האלה שלך הן ,מטרידות וקשות ומסיתות אותך מפעילות היום יום . האם את רוצה באמת להיתגבר עליה ם ולהרגיש חופשיה .ויפה ומושכת ..? אז תיקחי עצמך בידים תעזרי אומץ תשלי -ימי עם המחלה ! ."תאמרי לעצמך ,זה לא נורא אז מה ! אני אתגבר על זה ,בזה שלא אקדיש לה זמן מחשבה , בכלל במשך היום . תהפכי את ימיך כמועילים במשהו חיובי שאת אובת לעשות , ולא נורא שלא היגיסת ..את חופשיה לעשות מה שבא . הכי חשוב באמת בכל מצב תמצאי את הטוב שבוא ..מה שניקרא הנאה זה חשוב למצב הרוח שבוא הגוף משחרר קורטיזון ,ועוד חומרים חשובים . אני מישתדלת לישם את כל מה שכתבתי לך עם כל הקושי הכרוך הכך . לצערי אני ,מבוגרת ממך בהרבה ..יכולה להיות אמך אבל ניראת ומרגישה קטנה קטנה .קיבלתי את הלופוס לפני 4 חודשים ,לא שנים . אני מישתדלת לעשות" היסח דעת "כל הזמן , קוראת ולומדת גם פסיכולוגיה מצירת על זכוכית וכותבת כאן בפורום הנהדר הזה . עם כל החרדות והפחדים והקושי להתגבר עליהם , לבד , ..לא מיתיאשת בקלות . מישהי מתוקה , ביי לך , אני כאן כשתרצי .. כל השאלות .דיאן.