לאביב ולעוד אחת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

15/07/2001 | 17:48 | מאת: אורה

אביב שלי ראיתי שכעסת ונפגעת מאד קודם אני מצטערת שהגעת למצב הזה שהביאו אותך אליו יותר נכון לא מגיע לך, את בן אדם כזה מדהים ונפלא ורגיש וכנה יש בך המון תכונות שאני מעריכה ואוהבת אצל אנשים שולחת לך המון כח ואהבה והאמת (למרות שזה לחלוטין נתון להחלטתך, ולזמן שלך) אני גם מחכה לתשובה לאי-מייל האחרון שלי אלייך אני נוסעת עוד מעט לפגוש את החתולה (עדיין לא קניתי דגים חדשים) לאנג'ל אני (לא ממש ) מבינה במחשבים אם הבנתי נכון יש סיכוי גדול שאת ההודעה הזו שלי לא תקראי למרות זאת, הייתה לי הרגשה כל הזמן שיש אצלך כמות בלתי נדלית של מסיכות המסיכה הבריאה, המסיכה החולה, המסיכה הנואשת, המסיכה האוהבת (אותי? עד השמיים) אני לא נפגעתי, לפחות לא כמו אביב, כי לי יש יותר מחסומים, אני גם אוהבת פחות וגם נותנת (אמון) פחות וגם נפגעת פחות אני רק רוצה לדעת איפה אנג'ל בכל הסיפור הזה? אני לא משוכנעת שאת מנסה להתחיל בכלל תהליך של חיפוש ורק שתדעי שכולם כאן התחיל עם התהליך הזה מתי שהוא ובמקום חור שחור שאת מצפה למצוא שם בתוכך מצאו מכרה חזק ונוקשה ויציב של יהלומים ויש נפילות ויש אבנים שחורות, אבל הליבה קשיחה ואינה ניתנת לחלוקה המון המון אהבה

15/07/2001 | 17:53 | מאת: יהודה

אורה זה אני שם למטה אז לא להבהל . א.

15/07/2001 | 18:12 | מאת: אורה

לא נבהלתי אני קו?לית

15/07/2001 | 21:41 | מאת: אביב

היי אורה מקסימה, מה שלומך ? תודה על ההבנה, אכן נפגעתי, אכן אני נותנת אמון באנשים, וגם נותנת את עצמי, ומביאה את עצמי, ובגלל זה כל כך קשה לי דווקא הסיטואציה הזאת, אבל אני גם אתגבר, ואפיק את הלקחים, ואולי אזהר קצת יותר בעתיד, אבל סביר להניח שלא, כי כזאת אני, מאמינה לכולם, ונותנת כל מה שאפשר לכולם מעצמי, אם אפשר, כדי לעזור, משתפת בדברים הכי קשים כדי לנסות להיות שם בשביל אחרים, ולפעמים אפילו מוותרת קצת על הגבולות בשביל זה. מצטערת שעוד לא עניתי על האימייל, אבל רק עכשיו התחלתי לעלות, ואני מבטיחה להתקשר כבר בימים הקרובים, אני כבר מרגישה יותר טוב, אז רק עוד קצת אתחזק ולטלפון.. שלך אביב.

16/07/2001 | 00:12 | מאת: אורה

אני שולחת לך 3 שקים של כח תרשמי על החשבון לילה טוב/בוקר טוב

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית