.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

15/07/2001 | 09:50 | מאת: Jacki

הלוואי שהייתי יכולה להחזיר את מחוגי השעון אחורה... למחוק את כל מה שהיה. להחזיר את כל הדברים שאי פעם אמרתי, ואת כל הדברים שעשיתי. את כל הכוח שאיבדתי, ואת כל האנשים שנטשתי. הלוואי... הלוואי שיכולתי להשאיר מכתב אחרון לכל האנשים שאני אוהבת...ולאלה שלא... לומר תודה שנתנו לי להרגיש טוב ברגעים שגם לא היה מגיע לי (וזה היה...אממממ....תמיד) ולכל אלה שגרמו לי להרגיש רע... לאלה שנתנו לי את כל מה שלא היה לי, את כל התחושות שלא הכרתי, שהוציאו ממני את מה שלא ידעתי שקיים רגשות חבויים ולא ממומשים. לאלה שנתנו לי הרגיש איך שאני מרגישה עכשיו, ולאיך שלא הרגשתי בחיים... לאלה שסתם לא עשו דבר למעני ולאלה שעשו המון! הלוואי... הלוואי שיכולתי לתת יותר, ולקבל פחות... הלוואי שיכולתי להגיד משהו לכל אלה שגרמו לי לכתוב את מה שכתבתי הלוואי שיכולתי להסביר לכם את מה שאני מרגישה בלי להרגיש אשמה שאתם מסכנים ששמעתם את זיוני השכל שלי. הלוואי... הלוואי על כ"כ הרבה דברים... הלוואי שיכולתי לעצור את היצר הרע, לדבר איתו להסביר לו שהוא בן זונה... ליצור איתו מערכת יחסים הדדית, שנוכל לחיות באותו גוף בלי מלחמות. הלוואי שיכולתי... הלוואי... זה המכתב האחרון שלי פה, עד שאני אחליט מה אני הולכת לעשות... כשאני אגיע להחלטה בלב שלם אני מבטיחה לחזור ולומר מה הצעד הבא (כאילו שזה מעניין מישהו בכלל...) נ.ב תודה לאנג'ל, אביב, אורה, ליאת(שנעלמה) למיכל, לבילי, לאחת, ליהודה, לטלי(שלא כ"כ יצא לי לדבר איתה) לשרה, לאליאן(שלא ראיתי כבר כמה זמן), ולכל האנשים ששכחתי. אבל את התודה הכי גדולה אני שולחת ל - polly לבן אדם הכי מקסים שקיים עלי אדמות. הייתי רוצה שהיא תקרא ותדע שאני שם בשבילה יותר ממיילים, ושהייתי מוכנה למות בשבילה (עם כל הקיטשיות שבזה)... " ... בתוך הקירות הלבנים בחדר הזה היא חולמת על שמיים אולי היום הדם יפסיק לזרום והיא תעוף מכאן לאן שרק תרצה לאן שרק תרצה ... "

15/07/2001 | 12:43 | מאת: נועה

Jacki! לא הייתי כאן כמה ימים ולא ראיתי עדיין האם היו דברים קודמים שכתבת שהובילו להודעה הזו. אבל אני רוצה להגיד לך שאותי זה מאוד מאוד מאוד מעניין לדעת מה יהי הצעד הבא שלך, ומאוד אכפת לי ממך, מהקצת שהספקתי להכיר אותך. בבקשה - אל תעלמי, ואל תצערי, ו... אני מרגישה מגוחך כי אני לא מכירה אותך כמעט בכלל, ואני אפילו לא יודעת מה כואב לך כל-כך... אבל באמת - אכפת לי ממך. אולי זה יעזור קצת. שלך - נועה (ואני לא כותבת את זה כדי לקבל תשובה של: "איזה מקסימה את", אלא כי אני באמת מתכוונת למה שכתבתי.)

15/07/2001 | 13:22 | מאת: Jacki

קורים דברים שנורא שוברים אותך לפעמים... את יודעת... שבא לך לזרוק הכל לזבל. כל מה שעשית או כל מה שטרחת עבורו. "הקש ששבר את גב הגמל"... כמו שאומרים. כי החזקתי את עצמי נורא בזמן האחרון. אבל לא יכולתי. לומר ת'אמת...דיברתי עם חברה... היא הראתה לי ת'צד השני של הדברים, עכשיו אני מבולבלת, אני צריכה זמן לחשוב על הדברים, כי הויתור קורץ לי, הוא קורא לי אליו, מפתה אותי ומציע לי את כל האפשרויות, מבינה? תמיד כשחושבים מוצאים ת'פתרונות, אני רק מקווה שהפעם זה יהיה פיתרון נכון. כי אם לא.....אז לא.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית