...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
"ראיתי עיניים בתוך הלילה מן האופל עולות ראיתי עיניים בתוך הלילה אפורות וחולמות ראיתי עיניים בתוך הלילה מבטן כה נוקב תועות העיניים סשחור הלילה מבקשות הן אוהב תוהה המבט ונוגה נוצץ המבט ובוכה תוהה המבט נוצץ המבט ומצפה.... גדולות וזכות הן שתי עיניים תועות בערפילים עצובות עצובות הן שתי העיניים ואני לעולם לעולם לא אדע מדוע הוא נוגה ואני לעולם לעולם לא אדע אחר מי הוא תועה תוהה המבט ונוגה נוצץ המבט ובוכה תוהה המבט נוצץ המבט ומצפה.... ואני לעולם לעולם לא אדע מדוע הוא נוגה ואני לעולם לעולם לא אדע אחר מי הוא תועה תוהה המבט ונוגה נוצץ המבט ובוכה תוהה המבט נוצץ המבט ומצפה...."
יש ואין לי מילים. אני לא כ"כ יכולה לומר מה אני חושבת עליו כי זה עדיין בראש שלי... כשיחזרו לי המילים אני אכתוב משהו...