שאלה לד"ר אבני

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/07/2001 | 18:57 | מאת: גיל

ערב טוב- מספר עובדות לגבי- אני בן 45, נשוי + ילדים. אמא ניצולת שואה. אבא (נפטר) - שתיין, מכה ( אולי סדיסט. כותב אולי כי לא ברורה לי לחלוטין הקומבנציה הבלתי אפשרית בין אמא לאבא). ילד מוכה בכל מובן המלה. ברקע מספר רב של שנות טיפולים פסיכולגיים וטיפולים ע"י תרופות בקשר עם פסיכיאטר שכלל שיחות. באשר לטיפולים הפסיכולגיים - מרביתם בוצעו ע"י ד"ר דוד רודי. כידוע לך רודי היה חוצה גבולות קיצוני ונפלתי קובן פעם נוספת לחציית גבולות קיצונית ביותר (שלא כאן המקום לפרטן). באשר לטיפול התרופתי- מסתבר כי אני שייך לאוכלוסיית המיעוט המגיב הפוך לתרופות. טופלתי בסרוקסט, קלונקס, קסאנקס וכדורי שינה כשהדומננטי בהם- הבונדורמין. יתרה מזו נהגתי לעשות שימוש לא נכון בכדורים. נכון להיום אני במצב בלתי אפשרי לחלוטין. ככלל איני משתמש בכדורים (למעט רגיעונים של הדס ומזמן לזמן בקלונקס ובבונדורמין). חי על גבול החרדה. בחוסר שקט די קיצוני שאינו מאפשר לי תיפקוד נכון ובכלל זה בעיות שינה משמעותיות ( הן מבחינת שעות והן מבחינת איכות). אני יותר מעייף וחושש מטיפולים פסיכולגיים. יתרה מזו- אני מכיר יותר מידי את הטכניקה של הטיפול הפסיכולגי, כך שכן מגיע ל'חומרים' במובן של ההכרה ומצד שני איני מגיע לשקט. ויודע שאני חייב לעשות. איני יכול להיות במיקום שלי. שאלתי- אלו טיפולים אלטרנטיביים יכולים לענות על הצרכים שלי ? בתודה מראש.

13/07/2001 | 10:37 | מאת: ד"ר

גיל שלום איני מתמצא מספיק בטפולים אלטרנטיבים וכן הפרטים שאתה מוסר מחייבם הערכה מקיפה יותר מכל מקום אני כן חושב שיתכן ותעזר בטפול קונבנציונלי אין לדעתי כל משמעות ל"הכרת" הטכניקה נדמה לי שאתה רומז שהטפול שעברת היה למעשה שחזור של התעללות שעברת וככזה אין כלל לכנותו טפול בהצלחה עמי

13/07/2001 | 22:03 | מאת: גיל

תודה על ההתייחסות. באיזו מסגרת - פסיכולוגית, פסיכיאטרית או אחרת היית ממליץ לי לבצע 'הערכה מקיפה יותר'. דרך אגב, מיד עם העברת פניתי אליך, נכנסתי למצב של חרדה. מניח שזה בגלל ההתיחסות שלי לרודי. את החוויה הראשונית שלי עם חרדה עברתי כשהתחלתי להתחשבן עם נשמתו של אבי בפומבי. בתודה מראש.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית