לאדם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
יש לך תגובה בדף 309
שמרית שלום ככלל אני מנסה לראות דברים ברצף, כהתפתחות כמכלול. נתקלתי בך מתלבטת בשאלה מעשית לכאורה, התלבטות באשר למקצוע בו בחרת. אלא שלא יכולתי שלא להרגיש כי ברקע של השאלה קיימות שאלות אחרות ואולי חשובות יותר. זהו סוג של משחק מוחות, כשמאחורי המשחק יש חיים. זאת הסיבה שעשיתי חיפוש על הניק 'שמרית' וככה הגעתי ל'שימרית' של החרדות. לא הרחיב מעבר לזאת בשלב זה. אמתין להודעה מצידך שאת מעונינת לפתח שיחה על המכלול. שיהיה לך יום טוב.
הי, מאמול אני מנסה להבין איך ניחשת בהצלחה כל כך את "המכלול", משחק מוחות? קטונתי? הייתי מפתחת איתך את הנושא, אבל אני פוחדת, לא ממך אבל מההכרה שלי בבעיה עצמה מהמקור של החרדה, במיוחד שהיום התחלתי סוף סוף לאכול (אחרי שבוע של כלום כמעט), וגם בגלל שמחר אני מתחילה טיפול וזה בכלל מפחיד, אימה. וגם בגלל, שלפעמים אני לא לבד בחדר של המחשב ועוד מעט הוא אולי יכנס וזה מלחיץ......... להתחיל לכתוב. אם אתה פה, עכשיו, תענה לי?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
