לכול מי שמעונין לענות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/07/2001 | 23:06 | מאת: רווית

היי שוב לשאלתי אחרי שהסברתי לכם שאני בודדה בעולם בלי שום אהבה חבר, או חברה, החבר היחיד שהיה לי עזב אותי מסתבר שהוא כלל לא אוהב אותי אין לי מילים כול כך קשה המחשבה יותר מזה שבוא עזב אותי המחשבה שאני ישאר לעולם כך כי בחיים לא אהבו אותי הייתי לבדי לבדי... עד שחשבתי שסוף סוף משהו אוהב אותי ולא רוצה רק לנצל אותי. האם יש תקווה שמשהו באמת מתאי שהוא אוהב אותי???? ברצוני להגיד שאני בת 21 .יש סיכוי להשתנות??? עזרו לי.

08/07/2001 | 00:19 | מאת: אורן

רווית. את צעירה מדי להכנס למרה שחורה. לכל סיר יש מכסה ובוודאי שגם לך ימצא אותו אדם שיאהב אותך. כנראה שאת קצרה בסבלנות ולכן את מתיאשת מהר. תראי זאת רק כתקופה קצרה בחיים. אני בטוח שבעתיד תצחקי על הלחץ שעובר עלייך כעת. בהצלחה - אורן

08/07/2001 | 06:21 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, את בטח מכירה את עניין הכוס החצי מלאה, שלפעמים נראית במשהו נורא, כי כמעט אין בה כלום, ולפעמים כמשהו נפלא, כי יש בה הרבה יותר ממה שהיה יכול להיות. זוהי, בקצרה, ההתרשמות שלי ממה שאת יכולה, וצריכה, לעשות עם חייך: לבחון יכולות, ארועים, סיכויים, קשיים - -ולמצוא את החצי המלא. כשאומרים שהציפיות מגשימות את עצמן, מתכוונים לתוצאות של ההבט האופטימי... הצלחות חברתיות הן לא רק גינטיות: הן גם עניין של למידת מיומנויות חברתיות, תוך מיצוי יכולות אישיותיות, שקיימות אצל כולנו. נראה לי שכדאי שתעזרי בסיוע מקצועי לכך, כדי למצות את מה שקיים בך. יש גם מסגרות ציבוריות, בנוסף לטיפול פרטי, ואשמח לכוון אותך אם תרצי (פני למייל האישי שלי עם מעט הסטוריה אישית, ומיקומך בארץ). דרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית