שאלה לד"ר יוסי אברהם.

שלום. לא יודעת אם אתה זוכר אבל התייעצתי איתך בקשר לסיום רומן עם " הנשוי"... האם תוכל להסביר לי משהו? הצלחתי ל"החזיק מעמד" יפה מאד במשך חודש.. פתאום , ברגשות ממש הפוכים (!!!)למה שחשבתי והרגשתי כל החודש, בימים האחרונים אני מרגישה שיש בי את הצורך הזה לשחק באש שוב.. ואני נמשכת למקום עבודתו ומוצאת את עצמי שם, מדברת איתו, ולאט לאט פותחת פתח קטנטן שמשדר "תתקרב". למה, אוף, למה? מה יש לי, לעזאזל, זה ההרס העצמי שלי, הערכה נמוכה , מה? אני שונאת את עצמי על זה. אני פוחדת לחזור "לשם", לא רוצה לחזור להיות באותו מקום אומלל שהייתי בו זמן כה רב, ומצד שני יש בי את השדון הרע שרוצה שוב את הריגוש ממה שאסור. בבקשה תגיד לי , מה לעשות, למה למה למה זה קורה לי? מה דפוק אצלי?

שלום רב, העמדת מצבים בחיים בסיטואציה של "רוצה אבל פוחדת" היא סממן של תקופות ביניים: בין ילדות לבגרות, בין מצב מוכר למצב חדש, בין התנהגות שתואמת ערכית קו מסוים, להתנהגות שתואמת קו ערכי אחר, וכו' וכו'. הריגוש שבסיכון מאד מתגמל. הסקרנות מהווה גורם מניע מאד חזק. אבל: שונה העניין כשלא מדובר במצב חדש, אלא בתסריט שכנראה ידוע ברובו כבר כשמתחיל, משהו כמו הסיפור על המהמר הכפייתי. זה הרגע לעזוב את הכייף שבהתנסות, ולהיות מאויימת מהתוצאה ההרסנית הצפויה. זה הזמן שמתאים לסיוע מקצועי. הצעתי, לכן: אל תדחי את פנייתך לטיפול נפשי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם