שאלה לדר' אבני עמי - פסיכוגריאטריה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/06/2001 | 10:53 | מאת: שושנים

שלום עמי אמי בת 87 חשה בחודשים האחרונים כנראה חרדות, אך בעיקר חושבני דיכאון, היא מדברת הרבה על התאבדות, חוסר יכולת להמשיך לחיות ומבקשת ממני הרשאה למות. אני לא נותנת לה ועושה זאת באופנים שונים מהומור ועד סחטנות אמוציולית.. הזכרון שלה בסדר גמור, היא הגיונית כפי שהיתה, היא אינטליגנטית מאד אך מחשבותיה לעת האחרונה נסבות רק על השערות של מחלותיה - גרועות מאד, הרצון למות, חוסר יכולת לישון ולהנות מן האוכל, בנוסף יש לה סבל גופני מוכח מגלאוקומה ומצב נייד בעיניים, כמו כן "מלח" על הפנים והידיים ולפי טענותיה גם בפה.(לפי דעתי מרירות בפה מן החרדות) חושבני שניתן לעזור לתשישות הנפשית שלה על ידי אחת התרופות הטובות נוגדות דיכאון וחרדה. היא תמיד היתה דאגנית, די היסטרית, אך הצליחה להתגבר על משברים בחייה. עוד פתרון שחשבתי עליו, לפי מחקרים שקראתי על קשישים ובכלל, לתת לה קומפלקס B או לפחות 12, ומלטונין לשינה כי גם כמעט אינה יוצאת לשמש. מה דעתך, על שתי האופציות, מעט מאד פרוזק (פריזמה( ו/או ויטמינים והורמון ?? כמו כן עשיתי לה תור לגריאטר בחיפה שייסתכל על השילוב התרופתי שלה ויעשה איבחון קוגניטיבי( ?). אולי יש לך הצעה אחרת? אינה רוצה לרואת פסיכיאטר. בתודה מראש שושנים

04/05/2003 | 13:03 | מאת: צופית

דר' אבני שלום רב, אני פונה אליך בשמי ובשם אבי בנושא סבתי בת ה-80. לאחרונה היא אינה יכולה לדאוג לעצמה כלל, בנוסף היא ממשיכה לדאוג רק לבן זוגה לחיים, שמקבל מטפלת מביטוח לאומי מס' שעות בשבוע, לשאר השעות היא דואגת לבד או מביאה מישהי שתעזור לה מכספה הפרטי. בחודש האחרון היא לא מפסיקה לצרוח על כל העולם, שוכחת דברים ואפילו גרמה בצעקותיה לבן זוגה להרים עליה יד לראשונה מאז 30 שנה שהם ביחד. כמו כן היא מאיימת באוזניי ובאוזני אבי שהיא תקפוץ מהחלון או תדליק את הגז בלילה ותגרום לשניהם למות, אין לנו יכולת לעקוב אחריה 24 שעות ביממה. היא מתגוררת במעין דיור מוגן ללא כל השגחה רפואית אבל עם אזעקה וכמובן שהיא גם מפעילה אותה במשך כל שעות היום עד שכבר לא מתייחסים אליה, היא מבריחה את כל מי שניסה ומנסה לעזור לה ואפילו במת"ב העזרה לקשישים כבר לא מוכנים לשמוע את שמה. אנחנו אובדי עצות ולא יודעים לאן לפנות כדי לעזור לה אבל גם לשמור על כבודה, כמו כן אנחנו חוששים שאם נאשפז אותה ואכן מצבה יישתפר לא יהיה לה לאן לחזור מאחר ויש המתנה ארוכה לסוג הדיור שלה שהוא בשכירות מאוד נמוכה, אין לה כל נכס אחר פרט לזה. הייתי שמחה לדעת מה זכויותיה בעניין ולמי עלינו לפנות כדי שהיא תוכל להרגיש טוב יותר וכדי שאנחנו נוכל לנהל אורח חיים נורמלי. בתודה מראש, צופית הנכדה המודאגת מאוד

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית