מעבר למחנק והכאוס שכאן

הי, יום שישי, גשם אין באזורנו. מניחה, אודי, שהיכן שאתה היו שטפונות. הצמחיה על הפנים. משוועת לגשם. גשם אמיתי. שלל זרעים של צמחי בר ממתינים לפיזור. אמנם לא מצליח לעודד - אך נשאר על האוטומט. מוטיבציה בקרשים. שינויים ממש לא טובים בגוף. אי סבילות עצמית כזאת. בלגן גדול שהולך ומסתבך - כאילו, למה ציפינו. מה כבר יכול להפתיע... הלילה שאחרי הבחירות היה איום. בבוקר קמתי ונסעתי ליישוב, שלפחות בינתיים, כך נראה, מסמל איכשהו דו קיום. והים נשאר ים. והשמיים שמיים, והשמש שמש. תודה שכתבתי - זה עוזר בפני עצמו. סוריקטה