אפשר להמשיך לכתוב. שבוע טוב

הי כולם, מנסה להחזיק תקווה. כל כך חיכיתי לסתיו. והנה הוא. מנסה לזרוע זרעים של תקווה. כלומר, צמחי בר. בחצר הבניין, שהיא סוג של מעזבה עד שיהרסו פה הכל. אז לפחות שיהיה משהו חמוד אקולוגי. האם יצליח? זאת נדע בעוד כמה חודשים. עכשיו העונה. ומחכה מאד לגשם. שנשמור על עצמנו, סוריקטה

סוריקטה אהובה, כמוני כמוך, הסתיו עבורי תקופה מיוחדת, העננים שמתרבים ואת מרימה עיניים ורואה בם אריה, כרכרה, בן אדם מחייך ועוד ועוד.. את מתבוננת ורואה את צבעם שמשתנה בגוני אפור, הציפורים שנודדות ומחפשות מקום מגורים חדש.. סתיו.. תקופה שגם את, גם אני נולדנו.. לגבי הזרעים ,זרעי התקווה שאת בוחרת לזרוע עד שיהרסו הכל.. זה מזכיר לי סיפור זן, בעל חיים קטן (לא זוכרת איזה) משוטט ביער, לפתע מגלה מאחוריו נמר , מתחיל לברוח הקטן, הנמר רודף אחריו, הקטן בורח, הנמר רודף אחריו. לפתע מגיע הקטן לקצה צוק, פסיעה קדימה יתגלגל למטה וימות. והנמר, עוד רגע ויטרוף אותו. לפתע מגלה בקצה הצוק תות צומח, ניגש לתות ,נוגס אותו ,פיו מתמלא בעסיס... חג שמח, במבי