אודי יקר ומשתתפות יקרות ואהובות

קפצתי לפה לאחל גמר חתימה טובה ושנה טובה. וגם להגיד שגידול הורים זה ממש לא קל. חמותי דמנתית וחמי לא מוכן לקבל שום עזרה רק הוא עוזר לה ולבית..הוא בן 90 ולא מוכן להודות שגם לו קשה.ומכביד עלינו גם... בישלתי את כל החג לבדי והיינו שם. אחד הבנים שלי סגר בצבא את החג.. ומחר אבי מגיע אליי עד אחרי כיפור וגם הוא עקשן שרוצה לצום ואסןר לו....נראה.למזלי מצאנו מטפל מעולה עבורו ליום יום. הוא מקבל חופש כשאבי אצלינו. אז חטולית מבינה לליבך. העקשנות של המבוגרים קשה. מה איתי? התחלתי emdr רק פעמיים והן היו קשות..תמונה עם אימי.. אני עובדת בגן ומכילה את הקטנטנים שבוכים הם נרגעים אחרי שההורים הןלכים ובכל זאת מאוד מתיש ללמד הרגלים בגן ולהכיל המון חיזוקים חיוביים. חוזרת עייפה אבל מאוד מאוד סבלנית ומכילה..קורה לי משהו מוזר זה לא פלאשבק זה צורך עז בחיבוק של ילדה בת 3..ולעצמי אין לי סבלנות לזה, מרגישה בגיל הזה לרגעים...ואני תוהה אם יש קשר לטיפול העכשוי.. ולא יודעת להיות "אמא של עצמי" איך עושים את זה? לחבק אותי? דובי? הנזקקות הזאת להיות בת 3 מוחזקת מוזרה..למרות שהרגשתי ילדה קטנה כבר לפני המון זמן בטיפול וזה עבר...יש רעיון? איך להכיל את עצמי בצורה הזו? גמר חתימה טובה ושנה טובה לכלכם.