חג השבועות... כזה חג יפה והפעם גם עצוב..

אודי וכולכם הי, חג השבועות הוא בדרך כלל החג האהוב עלי.. חג של חיבור פנימי, הסיפור עם רות המואבייה.. חג של מפגש עם הזולת באופן שוויוני בעבר הייתי ממש 'רואה' את רות המואבייה לבושה לבן ,שיער שחור ארוך ושופע כמעט עד למותניה... יחפה, מרגישה כל רגב ורגב בכפות רגליה. עיניים שחורות, נוצצות כמו הכוכבים.. חג של חיבור לריחות החציר, הדשא, היערה חיבור לצומח, לחי ולחיים... והיום ? ...... ...... בן זוגי חזר לאמא אדמה.. אמא צביה אי שם במזרח אסיה.. כן.. יודעת שתחזור.. (אם לא יסגרו את השמיים בגלל סבב נוסף עם איראן) מרגישה עצובה.. עצוב.. זהו.. שלך, במבי