עלבון
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ההודעה שלך התקבלה בהצלחה
היא נמצאת כעת בבדיקת עמידה בנהלי הפורום
ההודעה צפויה להתפרסם תוך 24 שעות ממועד הגשתה
במידה וההודעה לא פורסמה בתוך 24 שעות, מומלץ לעיין שוב בנהלי הפורוםולהעלות את ההודעה מחדש.
הי כולם, 'אחריות העלבון היא על הנעלב' - אמרה אחת ממנהלות העבר בדוקטורס. אני מסתובבת עם עלבון שקשה לי להתאושש ממנו. טיפלתי בפעוט והקשר ביננו היה חזק מאד. בעיקר מכיוונו כלפיי. נפרדנו. הילד כל הזמן מזכיר אותי, כך נאמר לי, ואולי גם לכן ההורים ממש לא רוצים שתהיה בינינו כל אינטראקציה, לא מגיבים בכלל לברכות סטנדרטיות שעוד העזתי בזהירות. מן הסתם אני מכבדת עם כל הכאב, לא מביעה מולם את רגשותיי, אבל מחזיקה תחושת עלבון כבדה. משהו שונה מפרידות ממשפחות אחרות מולן נותר שובל של חמימות שהתפוגג. לא יודעת מה לומר סוריקטה
חוזרת לי הביתה מהעבודה. אומרת שלום לעצים. העצים לא יגרשו אותי, אלא אם יבוא אדם ויכרות. וגם זה קורה. שלום עצים ושלום לטבע. כולי בכי פנימי. בחוץ לא רואים כלום. סוריקטה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
