הי כולם

הי חברות ואודי, אני פה ובסדר. מנצלת את ימי האביב לסיורים בטבע הקרוב. חשבתי על כך שלעתים מזומנות אני ללא עור בתחושה. פרוצה מידי. ויש אנשים שניצלו זאת, ואת הקושי שלי לשמור על עצמי ולשים גבול, ניצלו זאת כדי לחדור, לחטט, לנסות לסדר כרצונם. אתמול כתבתי לדמות הדורשנית והתובענית הזו שבי - אנא קבלי את בחירותיי, הגם אם אינן לרוחך ואינך מבינה אותן. יש אישה אמיתית שסוג של פלשה לי לחיים במניפולציות לא מודעות נוטפות דבש. לקח לי הרבה זמן לחבר את החלקים ולהבין את התמונה ולנסות לתפוס מרחק. היא, מן הסתם, לא כיבדה ומבחינתה אני מפלצת. רק כי שמרתי על עצמי לעצמי. בפועל הצלחתי בשקט שלי ליצור מרחק ומרחב ככל המתאפשר. עובדת כרגיל. האביב השנה מקסים. אתמול ניגש אליי שכן והתלונן על העצים, הפרחים והמעופפים. בפנטזיה שלו להכחיד הכל. הציפורים מצפצפות עליו. חח. אנשים יש בעולם. יש גם שלתפסיתם זה יפה ממש. שיהיה שקט ושליו, סוריקטה