RE: אספר לכם וטרם סיפרתי למישהו באופן הזה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/05/2026 | 16:58 | מאת: חטולית

סוריקטה יפה שלי את אשה מדהימה כל כך תמיד כולם בראש הדאגות שלך ציפורים חתולים ושאר חיות שלהן את מקדישה את זמנך שלך יכולה להבין שמעצם מצבו הקשה של אחיך אינך דואגת לעצמך בכלל בסדר לא עשית גם את המעט שאת היית עושה במצב כזה מובן הצער משפיע אחרי הכל אבל... את יכולה כן כעת ללכת למספרה.. וכן לדאוג לשאר הדברים שחסרים עשיה.. ומי הם אותם אנשים שבכלל אינם רואים אותך ואת מצבך?? חברות קרובות? משפחה שבכל מקרה לא במיוחד רואההאותך? מבינה שזה מאכזב.. ובטח גם כואב תקופה קשה בכללי עוברת על כולנו ובלתי נמנע שגם עליך קומי אהובה וקחי את עצמך בידים ועשי רק טוב לעצמך פתאום כולם יבחינו שהנה זו סוריקטה שכולם אוהבים לראות מחכה לתשובה ממך שאת מתאוששת מהאכזבה הגדולה שלך חיבוק עד אליך אם מתאים חטולית

07/05/2026 | 05:28 | מאת: סוריקטה

הי חטולית היקרה - נראה לי שאני כן דואגת לעצמי בדרכי. דווקא בשביל אחי או סובביי, כדי שלא ייפול משהו עליהם. זו החלטה להמשיך עם הטבעי. בשבילי. לא בקטע של הזנחה. ואם ארגיש שהסיפור פחות לעניין - ניתן לחזור ולשנות. כבר חושבת על תרומת הדם הבאה שלי. איתך, סוריקטה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית