RE: אודי הי, היי במבי שמחה שבאת

אודי תודה שהעלת את מה שבמבי כתבה מודה לך מאוד את צודקת מתוקה כמה שאת צודקת רק מלחשוב ששוב זה עומד להתחיל חיל אוחז גם באמי שתחיה מצב זמני? מי יודע? וכן אכן עושה הכל למענה עד כלות ובכל רגע נתון שמשהו לא מוצא חן בעיניה ישר זורקת לי אני הולכת הביתה לבד!! כמובן מניפולציה ריגשית נוספת שהרי אינה מסוגלת להיות לבד אסור לה!! משוטטת לה בלילות כששוב אינה נרדמת למרות שכבר קמתי והדלקתי לה טלויזיה מחכה שתתעייף ותחזור לישון .. אז שוב כמו עוד לילה חיכתה שאכבה אורות ושוב הלכה למטבח בחושך לקחת כוס חלב למה לא ביקשת ממני ?? למה לסכן כך את החיים למה,??? במבי גם אימי מחוברת אלי בטבור!! מאז שנפרדה מאבי כל החיים אני הגב המשענת שלה לעולמים ובכל זאת לא יכולה לנהוג אחרת הפעם הקודמת היתה אצלי חצי שנה עד שנמצאה מטפלת 24,/7 כעת לא יודעת כמה זמן יקח וזה גם גורם למתיחות ולחץ בבית בעלי מאבד סבלנות ואני לבד טובעת תודה לך מתוקה שכתבת מעריכה מאוד .הלוואי שהיית נכסת יותר מבינה שלא קל לך את חסרה מאוד .חטולית

חטולית יקרה, את מתארת מצב שאמא שלך מחוברת אליך בחבל הטבור... אצלי ,המצב הפוך.. אני זו שמחוברת אליה בחבל הטבור.. אני קשורה אליה בכל נימי ליבי ונפשי.. והקטע הוא שאני לא משתפת אותה כמעט בכלום מעולמי החיצוני ובטח ובטח שלא מעולמי הפנימי. את יודעת שאמא שלי לא יודעת עד עכשיו שחטפתי סרטן? בחרתי שלא לשתף אותה.. וכשהשיער שלי נשר פעלתי בכל מיני תחבולות בכדי שלא תחשוד.. המשכתי לעזור לה כמעט כפי שעשיתי לפני הסרטן. ובחרתי שלא לשתף אותה בגלל שהיא מאוד תלויה בי.. פחדתי שאם אשתף אותה בסרטן ,היא תתמוטט לי.. העדפתי ואני מעדיפה לא לשתף אותה אלא אך ורק בדברים משמחים.. מנסה לתת לה כוח עד כמה שאני יכולה.. כשאני אומרת שאני מחוברת אליה בחבל הטבור זו חוויה סימביוטית כזו שאם אמא שלי אומרת לי שכואב לה משהו ,אני ממש מרגישה את הכאב אצלי בגוף.. כשהיא נחלשת עוד ועוד וישנה זמן רב יותר ,אני מוצאת את עצמי כאילו שאבו ממני את כל האנרגיה ואני רוצה רק לישון ולישון... כן חטולית.. יודעת שהקשר שלי עם אמא שלי מסובך לי... מניחה שזה קורה בגלל שבשלבי ההתפתחות שלי לא עברתי את השלב הזה. אמא צביה שלי מזיעה איתי דם לאורך התקופה הזו היות והנושא הזה נוכח במרכז החדר.. מה אגיד לך חטולית... החיים לא משהו... ואולי בסוף כן אמצא איזה גרגר של משהו..(?)