אודי הי,

הי במבי, לא ירדה, אבל כנראה לא עלתה... פאנל הניהול עשה קצת בעיות, והעליתי את תגובתך שוב היום. אודי

הי שוב, ההודעה שלך לחטולית לא עולה. יש כנראה באג. אעתיק אותה לכאן: חטולית הי, קוראת את מילותייך ונשמע שאת עושה את כל מה שביכולתך לעשות למען אימך.. כן..זה לא קל.. לגבי אמא שלי שתחי' בגדול כשהיו אזעקות היא התכחשה להם.. כאילו לא שמעה.. עכשיו, נכון לרגע זה המצב הוא של 'לא לבלוע ולא להקיא.. בכל רגע אנחנו עלולים לשמוע שוב את ההתרעה של ה טווווו...טווווו כשמדובר בטילים שמכוונים מאיראן. שהטוווו הזה מקפיא את הדם בעורקים. לגבי אמא שלי תחי' אני במצב של דריכות ואולי אפילו אימה.. אני עדיין מחוברת אליה בחבל הטבור. לא נפרדתי ממנה וכשאני חושבת על העתיד מיד אני אומרת לעצמי: ' אולי מזל שהיה לך סרטן שד טריפל נגטיב אגרסיבי '.. את 'תלכי' ביחד עם אמא שלך... יודעת שזה נשמע נורא.. הרי יש לי ילדים .. אבל האימה משתקת לי את המח.. אמא צביה כבר עובדת איתי המון זמן על האפשרות שתגיע מתישהו.. ובכל זאת , משהו שם לא מצליח להתנתק.. חיבוק, במבי

הי במבי, תחליפי אולי 'להתנתק' המאיים ב'להיפרד'. שם לא צריך ניתוק, אלא חיבור (פנימי)... אודי