RE: יום חמישי סוריקטה יפתי

היכן בדיוק את רואה חסידות נודדות? פרחי אירוסים? ושאר בעלי חיים.. את גרה ליד הים? בטבע,? והכל רגיל? הייתי אומרת ממש לא רגיל .. גם עבורי הכתיבה כאן בכל רגע אחד הדברים הכי חשובים נפלאה שאת אין לי כמעט שעות שינה בטח לא בימים שהלילה והבוקר לא מפסיקים הטילים היום עד כה 5 פעמים ועוד הלילה לפנינו יש אצלנו דיירים עם תינוקת בת שנה וחצי מתוקה שכזו התחילה כנראה להתרגל אל כמות השכנים שמגיעים בכל שעה והיום פעם ראשונה נופפה לשלום בידה הקטנטנה ובין כל האזעקות גם צריך להכין את הכל לחג המשנשמש ובה עדיין לא התחלתי בישולים לחג.. אני לא מתכוונת להרוג את עצמי כמו כל שנה השנה חוגגים כל אחד בנפרד עצוב אך יותר בטוח כמה עצוב לומר ניפגש בחג במקלט יפה שלי את יצורה מדהימה מאין כמוך שמרי על עצמך אוהבת חטולית

הי חטולית, מרימה עיניים לשמיים. אכן ראיתי את החסידות, גם ראיתי מטוסי תובלה קרביים ומטוסי תדלוק צבאיים וגם עלי אביב מבצבצים של עצים. אני לא גרה בטבע. חלק ממנו אני מייצרת סביבי, חלק הם איים שאחרים יצרו, חלק פשוט קורה מתחת לאף. על פרח או שיח. השינה אצלנו בעייתית גם כך, ובתקופה זו היא נפגעת עוד יותר. אתמול הייתי בעבודה למרות שבקושי. אבל הייתי. ואחר כך פחות סחבתי. החיים הקטנים האלה מסביב, כולל התינוקות והפעוטות הן נקודות חיים להיאחז בהן. ברור שפנימית ולא מפילים עליהם משקל. עוד לילה של ריצות מאחורינו, כך התנרמלנו... להת' סוריקטה