החיים בשבוע האחרון

התחיל שבוע, חלף שבוע, רק שבוע, הבית עומד על תלו. היצורים בסדר. ישנה עם נעליים, בגדים, כובע ואור. בהתרעות מזנקת החוצה עם תיק חירום ורצה למקלט כלשהו. אצלנו אין. הלילות הראשונים היו עם אפס שינה. היה לילה אחד בו לקחתי תרופות שינה, אין מה לעשות, האזעקה התחילה בזמן שפעולת התרופות הייתה בעוצמתה המירבית. התעוררתי אחרי שהאזעקה פסקה ומצאתי עצמי רצה בחושך ברחוב שומם, בקושי מתאפקת עם השלפוחית, כשבומים נשמעים ברקע. לשלוש משפחות שאני מכירה ניזוקו הבתים רציני. לאנשים שלום. חוזרים היום לעבודה. נראה איך יהיה. זה נחשב מצב בסדר יחסית. כל כך מהר מתרגלים לטרפת. סוריקטה