אליאן

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/06/2001 | 16:18 | מאת: רחל

ראיתי את ההודעה שלך, קצת צחקתי וקצת נעלבתי (לא נורא) כאילו- רק ראית אותי ישר התחלת לבכות... אני משערת שזה קשור לחופש ולשיגרה שעוד מעט תעלם, וללחץ של כולם ביחד בבית. אבל את זוכרת שיש סוף לחופש, נכון? ועוד מצפה לך הרבה זמן פנוי לתכנונים אישיים שלך. ויש עוד משבר לעבור, ואולי עוד אחד, אבל אחר כך יהיה חופש, ולשם שנוי-את בשליטה, את יודעת מה צפוי לקרות. זה שם את הדברים בפרופורציה אחרת, לא? אני עדיין אוספת כוחות, לא נכנסת הרבה לאינטרנט. פתאום שמתי לב כמה זמן זה לוקח ממני, וגם קצת פחתה ההתלהבות. אנחנו מבלים כמעט כל יום בבריכה, ואני חוזרת גמורה. הלכתי לישון ב8 בערב, עם הבנות. והאמת- זה לגמרי לא רע. אני רק חייבת להפסיק עם הגלידה, זה פשוט ממכר. עוד מעט אני לא נכנסת לבגד ים. מצד שני אפשר לוותר על גלגל-ים....... סתם, סתם. תשמרי על עצמך. להתראות.

27/06/2001 | 20:57 | מאת: אליאן

היי, למה נעלבת ? להיפך, זו מחמאה ענקית ! אין לך מושג עד כמה קשה לי לבכות וכל שכן שמישהו יצליח בזה. אולי זה נשמע לא הגיוני אבל זו האמת ! ונדמה לי שכבר אמרתי לך פעם שלא משנה מה תכתבי,זה יגרום לבכי. אפשר לנסות אולי, תשלחי בדיחה ונראה למה זה גורם. :-) זה מוזר ,עוד לא התחלתי לכתוב לך והנה זה כבר מגיע...:-( על איזה חופש את מדברת ? בטח התכוונת לחופש הגדול של מוסדות החינוך ! וטוב שאת אוספת כוחות ! ומתרחקת... אולי תחזרי יותר חזקה. ואני מקווה שזה לא בגללי...שקשה לך עם הדברים שלי! ואולי את צודקת, וצריך לשים גבולות...אבל משום מה גרמת לי להיסחף... ואל תפסיקי עם הגלידה...תמיד תוכלי למצוא בגד ים במידה גדולה יותר:-) או שתמצאי משהו מהנה אחר אך לא משמין ! לא לימדו אותך לאכול ירק במקום גלידה או חטיף? תנסי את זה עם הבנות . אצלי למשל, החטיף של הילדים זה ירק כלשהו..או פרי... היית צריכה לשמוע אותי אומרת לילדים עוד כשהם היו ממש קטנים... מי רוצה משהו טעים? ואז הייתי מביאה להם צלחת עמוסה בירקות מקושטת או בפירות... ישנם צורות חיתוך אשר הן יפות למראה... וזה לא שהם לא אוכלים חטיפים או ממתקים..אבל מידי פעם והם בכלל לא מבקשים כמעט. נו טוב, יש את המשהו הטעים של אימא...:-)

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית