עוד בוקר כאוב במיוחד

הי, כואב נורא בגוף ומתפשט, לא כיף. כבר כמה שנים כאלה. אמר הרופא, ואני מבינה, שיש מרכיב רגשי. באמת מבינה. איני יודעת כרגע, בתוך התקופה למצוא איים של רגיעה. נכחתי באותו אירוע של יקירי אחרי שעות ארוכות של עבודה קשה, בקושי נגעתי באוכל, סיימתי בבחילות ובקושי עמדתי על הרגליים. לא יכולתי להנות. נראה מה יהיה. משהו חסר. ועוד מעט שוב לעבודה. וזו עבודה קשה ממש. סוריקטה

הי חברות ואודי, מסתבר שהפעם אני חולה. חולי פיזי. תמיד מתלווה אליו קריסה נפשית. לקחתי חופש מחלה שזה דבר נדיר ביותר אצלי. היה מותר לי גם קודם, אבל לא העזתי. סוריקטה

חיילים נכנסו לכיבוש (נורא) אחד מהם הוא חייל ממשפחתי הקרובה, ונוסף הוא בן של אחד החברים הטובים ביותר. צרחה. סוריקטה

סוריק יקרה! כאבים בגלל מצב נפשי אי אפשר לראות, קשה להבין אותם לעיתים..זה פשוט מתעתע. מבינה כ"כ. גם אצלי זה קורה וקשה לשים את האצבע על הסיבה ממש. ולעבוד בחום הזה קשה ומסוייט. מקווה שיהיה לך חופש בספטמבר לפחות או עד התינוקי הבא ;) אני כבר עם הראש בעבודה...חיבוק נעים ומתאים עבורך שמרגיע את הכאב.

הי חברות ואודי היקרים והיקרות, לא באמת מצליחה לנוח. כבר שבוע עם קורונה, שזו לא מחלה קלה עבורי, אסיים באנחה ובקשת סליחה, סוריקטה