הסתגלות למסגרת חדשה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/06/2001 | 14:26 | מאת: לימור

אני בת 18 ואמורה להתגייס בקרוב. לכול מסגרת שנכנסתי אלייה הגעתי עם מוטיבציה רבה ורצון להשתלב, עד מהרה נכשלתי במשימה, נשארתי לבד אנשים ניצלו אותי למטרות שלהם והשאירו אותי לבד. וכך בכל מסגרת אפשרית, תיכון, חטיבה, מסגרת התנדבותית וכו' כיום אני מסיימת לימודי בתיכון ואני מרגישה שאשאר לבד מפחיד אותי שאגדל ואעבור הכל בעצמי, מה אני יכולה לעשות בכדאי שהפעם אשתלב באמת?

26/06/2001 | 15:12 | מאת: שירלי

לימור: אני במצב בדיוק כמו שלך סיימתי גם אני אתמול את לימודי ומרגישה רע מפחיד עצוב. גם אני לבד לבד בלי חברות חוץ אחת אבל תאמיני לי יש כמונו עוד הרבה עזבי שכחי מה שהיה הרי בא בפנינו דף חדש עכשיו לא?את צריכה להפנים בתוכך את יכולותך אמונותיך בך וצבא זה לא בית ספר יש שם אנשים בוגרים שאני מאמינה שהם כבר לא ילדים... תיהיה ברוכה והמשך דרכך בהצלחה ביי וגיוס קל ותכתבי לי אני כאן המון המון ביי

26/06/2001 | 15:19 | מאת: לימור

שירלי! אני רוצה באמת להאמין בזה הלוואי שיכולתי את בטח יודעת עד כמה זה קשה לפנות לדרך חדשה שאין לך מושג איך יקבלו אותך הרי בעבר נכשלתי ונותרתי לבד..

26/06/2001 | 19:48 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, מכתבך מרגש. את רוצה, מוכנה לתת, ונרמסת. אני מציע שלא ניכנס לניתוח מעמיק של מה שהיה בעבר, כי יש לפנייך גם סיטואציות חדשות לגמרי (צבא זה לא הקייטנה של בית הספר, כמו שאומרים, ויש גם את עניין הגיל, ובגילך דברים רבים קורים לאופי... וכל זאת לגבי מה שאני מציע בעניין פרשיות העבר. לגבי העתיד בצבא: נסי כן לתת, כן לתרום, וכן להתמיד ב"ראש הגדול". בכל זאת יש סיכוי שבצבא זה יתקבל אחרת. אם תרגישי שהעניינים מתחילים להתקלקל, פני למפקדים. הם מקבלים הרבה הדרכות, מחבר'ה כמוני, כדי שיאזינו לך. אם את מרגישה שכדאי, פני אלי. כל טוב, ודרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

27/06/2001 | 21:14 | מאת: לימור

ד"ר אברהם! אני מודה לך על תשובתך, הלואי ויכולתי לבוא לצבא בהרגשה שהכל יסתדר אבל בעבר ניסתי ונכשלתי, כולם באים אליי בכדאי שאפתור להם את הבעיות ולפחות אקשיב אני גם מתנדבת בקו עזרה לנוער, אבל כשאני צריכה שיקשיבו לי אני נשארת לבד אני לא מסתדרת עם אמא שלי וההורים שלי גרושים אין לי תמיכה משום מקום אני ממש לבד! לאחרונה יש לי את החבר שלי והוא נורא תומך ועוזר אבל זה שונה חבר וחברה.. אשמח אם תביע את דעתך בנושא כי אני נורא נהנת לדעת שאחרי שיחה עם מישהו הוא מרגיש יותר טוב (בעתיד אני גם רוצה לעסוק בטיפול בפרט), האם יש משהו פרקטי שאני יכולה לעשות בשביל לדעת לקלוט חברים לא רק כ"אוזן קשבת"? אשמח לקבל תשובה לימור

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית