אודי - תודה

הי אודי, שמחה על התשובות שלך, אודי, היות שמה שמושמע לי (או כך אני נוטה לזכור או לספוג) הוא לברוח מכאן, או, לפחות, לייצר אלטרנטיבה נוספת. ואני אכן נוטה לשגרה מסוימת, ותחביבי הטבע שלי, ובשנה הבאה אשוב לעבוד כרגיל למרות הכאבים. קיוויתי שאולי תהיה הקלה במעמסה, אבל, בין השאר, זו שנה שפחות קל בה להרגיש חופש, לא כל שכן לשכמותי, שהעניין די מובנה אצלה. התינוק שאהיה איתו חמוד ואהוב ביותר. ואגב, דווקא כי העולם החיצוני תוקפני למדי, רגשות החמלה בי מתעצמים. בכל אופן - בקצרה - תודה על התשובות המרגיעות. חיבוקים לכולם, סוריקטה