הרבה זמן… משבר טיפול

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/01/2024 | 19:30 | מאת: בריה

שנים שלא רשמתי פה.. אבל מרגישה שעכשיו אני ממש צריכה עזרה. הטיפול עם המטפל שלי היה מאז ומתמיד לא שגרתי. אני לא יכולה ממש לפרט עד הסוף אבל בגדול קשר מאוד מאוד קרוב, חוצה גבולות בגבול הטעם הטוב. זאת אומרת שהגבולות שנחצו הם לא היו פיתויים/ משהו מיני או כל דבר כזה. אבל כל מי ששמע על דברים שקורים בטיפול היה די המום. אני חושבת שהמטפל פשוט מאוד מאוד סמך עליי ולכן לא הרגיש סכנה להתקרב והוא באמת צדק כי אף פעם לא חציתי מעבר לפתח שהוא נתן לי אבל זה דרש ודורש ממני המון ויש מחיר לקשר כזה. אני יכולה להרחיב עוד הרבה אבל אעצור פה. כשהתחילה המלחמה חוויתי ממנו פגיעה ממש קשה. זו הפעם השניה בטיפול שאני חווה ממנו פגיעה שהיא לא משהו בקטנה ( או השלכה שלי אלא ממש פגיעה ישירה) בשתי הפעמים האלו קיבלתי מכתב התנצלות, אחת מהם הודה שבאיזשהו מקום כעס עליי וזה יצא דרך התת מודע בכך שפגע בי ובפעם השניה דווקא אמר שמרוב שמפחד לפגוע בי כנראה זה יצא בדרך הזו. מעבר לשתי הפעמים האלו היו כל מיני שכחות שלו של דברים חשובים אבל זה נגיד לא משהו כזה רציני אבל עדיין לא נעים. בכל מקרה הגעתי למצב שאני פשוט לא מצליחה לסמוך עליו והמלחמה לא תרמה לכל המצב.. ופעם ראשונה בטיפול אחרי 6 שנים לקחתי הפסקה, רשמתי לו מכתב מאוד מכבד שמכיר תודה אבל גם פגוע. ועכשיו כל כך עצוב לי. עברו כמעט חודשיים מהפעם האחרונה שהייתי, אני מתגעגעת כל כך ומצד שני חוששת שהוא שכח אותי והחליף אותי במטופל אחר תוך שניה ( אני יודעת שהוא ממש התאמץ למצוא מקום לנפגעים) אני לא רוצה לחזור עכשיו אבל יש בי פחד עצום שבמידה וארצה לא יהיה לו מקום עבורי/ הוא לא ירצה ועוד ועוד וזה שובר לי את הלב אשמח לכל מחשבה, עצה תודה

שלום בריה, איני רואה סיבה שכשתרצי לחזור הוא לא ירצה. היה לכם קשר טוב וממושך, וגם אם היה משבר - יתכן ובהמשך תרצו לפתור אותו. אפשר לכתוב לו את זה. שכעת זו הפסקה, אבל תרצי לשמור לעצמך את האופציה לחזור. אני משער שגם את מאוד חשובה עבורו, מתוך מה שכתבת, ושהוא מרגיש אחריות, למרות הכעס והפגיעה ההדדית. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית