לד"ר יוסי אברהם

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/06/2001 | 11:04 | מאת: מטופלת

לא ענית לי אתמול אז אני מנסה היום. עשיתי כבר כמה הערכות ביניים. אני יודעת מה תרם לי הטיפול החיים שלי השתנו לאין שיעור. אבל עדיין אני מרגישה שאני זקוקה לחום ולביטחון שהיא מקנה לי. הבעיה היא שלפעמים זה מגיע לפנטזיות שאני מאמינה שעוברות על כל מטופל אבל אני מנסה להשתחרר מהן ולא מצליחה. ואני מכירה את התאוריות הפסיכולוגיות ואני יודעת שיש לה חיים משלה.אבל כולם לא עוזר זה לא עוזב אותי רוב הזמן יש לי הרגשה שאני עדיין בטיפול רק בגלל זה.

23/06/2001 | 21:35 | מאת: החפרפרת

תראי, יכול להיות שקל לי להגיד כי לא התנסיתי בטיפול, אבל ממה שכן ידוע לי על התהליך, מה שאת עוברת קורה לרוב האנשים, כולל כל מיני פנטזיות (גם מיניות). לדעתי כדאי שתעשי איזשהו מאזן - מה יוצא לי מהטיפול, מה מרגיז אותי בו, מה קיבלתי כבר ומה אני עוד רוצה להשיג. כך תוכלי לראות מהן המטרות העומדות לפנייך ואולי זה יקל מעט את ההתלבטויות. ושוב, תזכרי שאת לא היחידה שעוברת תהליכים כאלה. שבוע טוב!

24/06/2001 | 07:17 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שוב שלום, את ההערכה צריך לעשות במשותף, אבל את המסקנות את צריכה לעשות לבדך. אני סבור שהלקוח, יהיה אשר יהיה כובד המשא שלו - הוא האחראי על הטיפול, כשמדובר במקרים של אדם שפוי. יוצא מכך שאם יש לך הסתייגויות מההמשך, כדאי שתעשי את החשבון הסופי של "חיובי" וגם "שלילי", ואם צריך - תבחני את הכדאיות של סיוע מסוג, או ממישהו, אחר. מנוסח מכתבך, ומיכולת האסרטיביות שלך המשתקפת ממנו - נראה לי שטוב יהיה אם תתלבטי עם עצמך לגבי ההמשך, ותחליטי. את בהחלט מסוגלת. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית