עדכון אצלי...ודרישה שלומכם...

אודי יקר וכולם, אין בית בישראל שלא מכיר חייל, משפחות...מישהוא אפילו במעגל שני שלישי... עדכון אצלי: הבן של החברה וחברתו נרצחו....לקח זמן לזהות לצערנו ולא רוצה לחשוב אפילו מה היה להם...ופה בעירי קברו כבר מספר ילדים מהמסיבה ןחיילים ערכיים בטירוף :( ששלושה מכירה, לא מקרוב ממש אבל מכירה את המשפחות. רוצה לדווח על הבנים שלי אבל הכל מתגמד לממדים אפסיים לעומת חיילים בחזית, לוחמים. רק להגיד שהם עובדים 24/7 והם לא בבית. הבן חזר לשבת, אנחנו שומרי שבת.. והקפיצו שוב בשבת. רגשות: אשמה שחינכתי אותם לתרום אחרת.. לא להיות קרביים והם קלטו זאת היטב, ולמה ככה חינכתי אותם? בגלל החלטות ממשלה שגויות, ושלא ימותו לשווא...ולעשות לעצמם :( כי לא רציתי שיצאו שרוטים נפשית שיוזנחו בגלל המערכות בארץ.. האם אני אמא נוראית כל כך?? הם תורמים הרבה אבל מאחורי מקלדות ומכשור.. למזלי הם חכמים...הצעיר לא, וכנראה לא יהיה מנוס מקרבי :( אוף לא רוצה לא במחיר של איבוד חיים, לא מאמינה שבאמת יעשו את מה שאומרים, עוד מעט יגמר הזמן ושוב נמצא עצמנו עם ביקורת מהעולם ונעצור הכל...עוד מבצע! אלופים בלמשוך זמן פה.... כן, לא מאמינה למלחמה אמיתית כי אין ממשלה שתנהיג.. וכל אחד חושב על עצמו, כבר יש הכנה של כסת"ח בטוח.. לא באמת אכפת להם.....מפחדת כל כך להביע דעה פוליטית...אבל קשה שלא. מה כן? התקווה רק מהעם!!! זה מה שנשאר. לצערי הרגשה שהחזירו את עם ישראל לגלות....הנהגה שכשלה ותאשים מישהוא אחר, זה מה שיהיה ברור לי יעלימו ראיות לעוד 50 שנה..... וועדה שתאשים את כולם חוץ מאת עצמם!!!!! והעם אולי אולי יצליח לא בטוח. חוזרים לשגרה: מחר הודיעו שנחזור פיזית לגנים. מלחיץ אבל חייבים לחזור! הלוואי הלוואי שנחזור אבל בטוב. מפחיד לדאוג ל35 ילדים קטנים...אחריות גדולה. כי יש אזעקות האם אני נוראית? כל אמא לא רוצה לאבד.. אבל האם טוב למות בעד ארצנו? האם כל כך טוב להישרט נפשית ולהזנח ע"י כל המערכות?? .. אם הייתי יודעת שהמדינה דואגת ללוחמים אולי אולי הייתי מרגישה אחרת. עצוב אבל זו ההרגשה. הצעיר בכיתה י"ב מועמד לקרבי.. לא מורידה פרופיל בכח אבל ככה זה פה. דורשים שתהיה קרבי ואם אתה לא רוצה או לא מתאים, לא שואלים אותך ממש....הגדולים פשוט עם פרופיל נמוך וחכמים...הצעיר לקוי למידה אז שילחם ככה פה...אוףףף מצטערת שאלו מחשבותיי....אוףףףףףףףףףףףףף סליחה סליחה סליחה.. וגם מבחינת מגורים, תמיד העדפתי מרכז, הוריי בדרום בעיר לא קרוב מאוד...אבל קרוב ואחותי גם שם, חוטפים טילים על הראש, מילימטר מהם. אני פחדנית :( רוצה גם את ילדיי לידי. אמא שכזאת. מצטערת אין בי כח לחימה. עצוב...לא רוצה להיות מגן אנושי....כי אין פה הגנה אמיתית. אין.....מצטערת, שוב. :(