מחפשת תשובה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בטיפול כבר שנתיים. ואני לא רואה את הסוף. איך גומרים עם זה?
מחזיקים חזק, מקוים לטוב, מנסים לשאוב את כל הכוחות החיוביים שאפשר לקחת משם, מאמינים שהחלק הקשה מאחורינו ושיצאנו מחוזקים וצמחנו במשך הזמן, שואפים שיום אחד נוכל לצעוד בכוחות עצמנו. את יכולה להמשי את הרשימה מכאן....
תודה , יש שם הרבה כוחות חיוביים,הבעיה שאני מרגישה שאני מתמכרת. אני צומחת אני יודעת אבל תמיד יש בי הרצון למצוא את הכוחות בעצמי להקדים את הצעד הבא ולו רק על מנת שלא להרגיש תלויה. וכל פעם שאני נכשלת ונופלת לבורות המוכרים המציאות טופחת על פני ואומרת לי שאין לי עדיין את הכוח לצעוד בכוחות עצמי .וזה מתסכל ומעורר בי רגשות של כעס ואפילו שנאה כלפי המטפל כי יש בידיו כוח שאין שני לו.
שלום רב, תהליך הערכה תקופתית הוא דבר טוב להרבה עניינים בחיים, וגם, מן הסתם, לטיפול שבחרת בו לפני כך וכך זמן. מעבר להיות ההערכה דבר טוב לכשעצמו, העובדה שאת מעלה את העניין מהווה לכשעצמה סממן מובהק של ענייניות מצידך, כך שחלק ממטרות הטיפול אולי מושגות בעצם קיום תהליך הערכה שכזה. אז קבלי ברכת "דרך צליחה", וקדימה - הציעי במפגש הבא לערוך הערכה תקופתית. ד"ר יוסי אברהם
אני מסכימה עם מה שאמר ד"ר אברהם. כשעושים הערכת ביניים כזאת, ניתן לראות איזה יעדים השגנו, מה למדנו, לאן הגענו ולאן רוצים להמשיך מכאן. אני בהחלט חושבת שיש מקום לפתוח את הדברים האלה עם המטפל. ספרי לו מה את חשה, שאת רוצה להרגיש פחות תלויה. אני לא חושבת שיש לו כוח שאין שני לו, כפי שאת אומרת, אלא שהוא מסתכל מבחוץ ולכן רואה ,אולי, דברים שאת לא רואה, ולו יש סמכות שלך אין. אולי אם תדברו על כך הוא יוכל להראות לך דברים שרכשת בזמן הזה שלא היו לך קודם וכישורים שפיתחת שיסייעו לך לעמוד בכוחות עצמך ולהזדקק פחות. תשתדלי לא להתייאש ולהאמין שיבוא יום ותוכלי להסתדר בעצמך. שבת שלום!
אודה לך אם תוכל לקרוא את ההודעה שמסרתי ב-22.06 שעה 23:02
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
