משקפים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הבן שלי בן 6 בכיתה א' הוא צריך להרכיב משקפים בכיתה ליד הטלויזיה והמחשב . הוא מסרב בכיתה להרכיב בטענה שצוחקים עליו בדקנו עם המורה והיא טוענת שהוא לא מרכיב . מה עלינו לעשות ? תודה ושנה טובה אחירז גיא
יש להדריך את הילד אפילו ללכת איתו לבית הספר אולי להשתמש גם קצת בשיטת ה"מקל והגזר" צריך לעבור את הימים הראשונים אחר כך ה"שד" לא נורא כלכך אני ממליץ לשמוע גם את עצת אמיר וטלי
גיא שלום, מניסיון אישי - גם הבן שלי בן 6 והוא משתמש (חדש) במשקפיים. בהתחלה (חודש אוגוסט) חשש מאד, וגם אנחנו, אולם לאחר כשבוע ומאז בי"הס הוא כבר התרגל ומרכיב בקביעות. עד כמה שאנו יודעים אינו סובל מהצקות בעיניין. אנחנו השתדלנו מאד להראות לו בסביבתנו הקרובה את כמות האנשים המרכיבים משקפיים (אבא שלו, סבים וסבתות, חברים, ילדים של חברים הורים של חברים וכדומה), בנוסף הראנו לו בעזרת האופטומטריסט את ההבדל עם ובלי... אם יש בעיה בכתה כדאי לשוחח עם המורה שתעשה פעילויות חברתיות המופנות לקבלת השונויות הטבעיות בין הילדים והאנשים בכלל. למורה בכתה יש כח אדיר על התיחסות תלמידיה (במיוחד בכתה א'). אני ממליצה לכם לשתף אותה במצוקה של בנכם ולגייס אותה לעיניין. פעילויות מסוג זה יכולות לתרום מאד גם לילדים אחרים בכתה עם שונויות מגוונות (עולים חדשים, ילדים שמנים, רזים, נמוכים, גבוהים וכו'...ילדים למשפחות חד הוריות, להורים גרושים וכדומה...). אך בעיקר חשוב המסר שאתם ההורים תתנו לילד בעניין זה: משקפיים הם כלי עזר, נסו לתת לו את ההרגשה שזה הדבר הכי טבעי בעולם וזה לא משנה את אישיותו כהוא זה. הוא לא מסכן בגלל המשקפיים (אם אתם תשתכנעו בזאת זה יעבור גם אליו) - מניסיון!!!!!!!!!!!!! בהצלחה לכם, מירי.
גיא שלום, מניסיון אישי - גם הבן שלי בן 6 והוא משתמש (חדש) במשקפיים. בהתחלה (חודש אוגוסט) חשש מאד, וגם אנחנו, אולם לאחר כשבוע ומאז בי"הס הוא כבר התרגל ומרכיב בקביעות. עד כמה שאנו יודעים אינו סובל מהצקות בעיניין. אנחנו השתדלנו מאד להראות לו בסביבתנו הקרובה את כמות האנשים המרכיבים משקפיים (אבא שלו, סבים וסבתות, חברים, ילדים של חברים הורים של חברים וכדומה), בנוסף הראנו לו בעזרת האופטומטריסט את ההבדל עם ובלי... אם יש בעיה בכתה כדאי לשוחח עם המורה שתעשה פעילויות חברתיות המופנות לקבלת השונויות הטבעיות בין הילדים והאנשים בכלל. למורה בכתה יש כח אדיר על התיחסות תלמידיה (במיוחד בכתה א'). אני ממליצה לכם לשתף אותה במצוקה של בנכם ולגייס אותה לעיניין. פעילויות מסוג זה יכולות לתרום מאד גם לילדים אחרים בכתה עם שונויות מגוונות (עולים חדשים, ילדים שמנים, רזים, נמוכים, גבוהים וכו'...ילדים למשפחות חד הוריות, להורים גרושים וכדומה...). אך בעיקר חשוב המסר שאתם ההורים תתנו לילד בעניין זה: משקפיים הם כלי עזר, נסו לתת לו את ההרגשה שזה הדבר הכי טבעי בעולם וזה לא משנה את אישיותו כהוא זה. הוא לא מסכן בגלל המשקפיים (אם אתם תשתכנעו בזאת זה יעבור גם אליו) - מניסיון!!!!!!!!!!!!! בהצלחה לכם, מירי.