פחדים

אביב יש בזה משהו אבל זה קשה מה שרשמת לבצע טופלתי על ידי פסיכולוגית 4 חודש ועזבתי... הפחד הוא זה לא מ הלא מודע ההפך מי זה שאני כמעט בטוחה אחרי שיכירו אותי כבר לא ירצו אתי זה יותר בעייה ומכאן השאלה האם יש דרך לצאת מכול זה? לא שאני נראת גרוע אבל משהו מבפנים שקשה לי לדעת מה הוא... תודה לך שירלי

מספרו של אביד אננד: "פחדים יש להם את הקיום שלהם.הם טפילים.הם רוצים שתמשיכי ותפלי כדי שתשמרי אותם כיועצים.תכנית הפעולה שלהם בנויה על כך שתיפלי, כדי שתשמרי אותם כיועצים.כדי שתביני שאינך יכולה לבד.כך שתכנית הפעולה שהם מציעים תהיה בלתי נמנעת.תהיה הכרחית.כדי שזה יתרחש עלייך לפול כל הזמן.כך שאם את עוקבת אחר העצה של הפחד את עתידה להכשל בכל פעם מחדש, כדי להשאיר את הפחד בחיים." אמנם הספר הזה מבוסס על שיטה טיפולית שפותחה לשיקום נפגעי התעללות מינית,אבל אני בטוחה שזהו קשה שנתם בנקל להבין ולתת לו לגעת. פעם הראיתי אותו למטפלת הראשונה שלי...

היי שירלי, יש דרך לצאת מזה. אני יצאתי מזה בכל אופן. ואת יודעת מה היה הפחד הכי גדול שלי ? מעבר לזה שאחרים לא ירצו אותי.. הפחד הכי גדול שלי היה שאחרי שאני אכיר את עצמי אני לא ארצה את עצמי, אני לא אוהב את עצמי, את מה שאני אמצא מתחת לפחדים, ומתחת לכל הבלגן שאפף אותי. אבל באמת בטיפול זה יותר קל למצוא ולהתמודד עם מה שמוצאים ללמוד לאהוב ולקבל את עצמך עם החסרונות והפגמים, ואז גם אחרים יכולים לאהוב ולרצות אותך, כמו שאתה. אני הייתי בטיפול כושל שנתיים, שלא עזבתי מרצוני, נזרקתי על ידי המטפלת שלי, ועדיין - תמיד אפשר למצוא מטפלת שתזדהה יותר, שתבין יותר, שתוכל לראות יותר, ולעזור יותר.. חבל לוותר על כל הדברים הטובים שיכולים לצאת מהטיפול, בגלל הפחד ובגלל הכשלון של הטיפול הראשון. בכל דבר בחיים יש לנו נסיונות לא מוצלחים, ועדיין אנחנו מנסים שוב, אז למה לא בזה ? למה לא לתת לזה סיכוי ? אביב.