לג'קי, בהמשך לשאלתך...

היי, עד לפני כמה ימים ידעתי בוודאות שיש לו סכיזופרניה... היום ? ישנו ספק ! הוא בן 14 ומאובחן כבר מגיל 10. בכל אופן, העניין בטיפול...בבדיקה מחדש ! שזה אומר להתחיל הכל מהתחלה ! ואת יכולה לשאול מה שאת רוצה. ואני מקווה שאת מרגישה טוב יותר... מאז מלאך המוות... אליאן

באמת? בן 14? סכיזופרניה? אין לי מילים!!! יש לי קצת :-) ... אז את יודעת מה הרופאים משערים? ואמנם אנחנו מדברים עלייך אבל את שאלת מה שלומי... שלומי מוזר. קודם כל, אני התחלתי להרגיש עצב חוץ מהדיכאון (בנוסף לו) ואני לא יודעת איך זה נשמע אבל יש לזה הסבר... : באיזה שהוא שלב בהפרעת אכילה שלי אני הפסקתי להרגיש (זה קשור גם בהורמונים-שהפסיקו לתפקד), וזה נוראאאא מוזר. אז העצב חזר, ויש בזה משהו, כי אני מתחילה לחוש, להרגיש, זה כאילו אני נוגעת בנפש שלי. חוץ מזה, עצב אפשר לנווט ודיכאון לא. הפסיכולוגית שלי הבירה את זה גם ככה: "דיכאון זה מצב סופי, שאתה מרגיש אבוד נורא, ועצב, זה אחרת, במצב שאני עצובה(אפילו ממש ממש ממש), אני מתפקדת, רק עפ פנים "נפולות"...שאני מרגישה כמו רוח...כן...מצאתי...כמו רוח! אבל דיכאון...הוא למשל מה גרם לי לקחת דף ולהתחיל לכתוב את מלאך המוות, התחלתי לחשוב על לעומק כזה. אבל עוד משהו, היום הייתי עצובה בצורה לא נורמאלית, אני עדיין תוהה אולי זה היה דיכאון, אבל אני לא חושבת. הרגשתי נורא משותקת, חברה אמרה לי שאני נשמעת זוועה וכו', אז מהבוקר עד אחה"צ העצב תפס את המקום- אבל אחרי זה.... ב - ל - א - ג - ן !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בלאגן בנפק! הרגשתי שאני משתגעת, מתחרפנת, שבא לי לצרוח, לקפוץ מהחלון, להיעלם, לברוח מהבית, לשבור שולחן על מישהו... אנ י לא יודעת. רק להוציא ת'כעס. ת'עצבים, ת'תיסכול המתמשך... אבל רוצה לשמוע משהו.... אני עובדת על זה!!!!!!!!!!!!!!!! זה קשה, עובדה שלא מצליחים ישר אבל אני מנסה..... אני קוראת איזה ספר שהפסיכולוגית שלי הביאה לי, ואני משתדלת גם כשבא לי להתכסות, ללכת לישון, ולא לקום, אני משתדלת לקרוא אותו כי זה מעין מדריך איך אני עובדת על המחשבה (כי זה אינטנסיבי כזה כי אני מסרבת לקחת כדורים) בכל אופן, אני מקווה שלא התשתי אותך, פשוט אני לא יכולה לכתוב לך שהכל "בסדר" כדי לצאת מידי חובה, וחוץ מזה, הדברים ל-א בסדר ואני לא משקרת!!! אז אל תשכחי אותי, אז מה אמרת...יש לך ילד אחד? הוא בטח נורא נחמד עם אמא כמוך :-) נשיקות ממני.

לג'קי, הגבול בין עצב לדיכאון הוא מאוד דק, לא תמיד אפשר להבדיל בינהם ולא תמיד אפשר לדעת מה זה מה, נשמע שאצלך הדיכאון מתחיל לחלוף.. והעצב לתפוס את מקומו, אבל את עוד לא יודעת להבדיל בינהם. השיתוק וחוסר התפקוד של הדיכאון יתחלפו בקרוב בהרגשת עצבות מוגדרת, והעצבות בשמחה.. מאחלת לך שזה יקרה כמה שיותר מהר, רק תהיי חזקה, אליאן.