ל - Lala בוקר טוב ו..

היי ללה, נעלמת לי בזמן האחרון, נתתי לך כמה ימים לנוח ואת הבוקר להתאושש, אני יודעת כבר שאת קמה מאוחר :-), אבל תשאירי לי סימן חיים. אני לא מרשה לך להעלם לי בשום מובן. אם קשה לך לכתוב ולא בא לך, זה בסדר, רק תשאירי הודעה שאני אדע שאת עדיין איתי, ואני אמשיך לחכות עד שיבוא לך גם לדבר קצת. שולחת לך המון כוחות וחיבוק גדול, שלך אוהבת אביב.

קודם כל - המון המון מזל טוב!!! איזה כיף - חיים חדשים!!! וגם אווירת שמחה במשפחה זה משהו שכל כך כיף לחוות! כל כך כיף לחלוק אושר ולא עצב. ולמה נעלמתי - תקופה אחרונה היתה לחוצה מאוד. המון עבודה, עד כדי כך שממש לא יצא לי להכנס לכאן אפילו, ועכשיו המצב עוד יותר מלחיץ. עקב המצב בשוק החליטו כאן על קיצוץ במשכורות העובדים (מרצונם, אלק). מי שלא רוצה - יפוטר. זה ממש נפל עלינו! ידענו שהמצב גרוע אבל לא תיארנו לעצמנו שזה יגיע גם אלינו. אני ממש לא יודעת מה להחליט. מצד אחד - להיות מפוטרת זה אומר פיצויים, ומצד שני - אין עבודה בשוק!! אני לא מתכוונת לחתום אבטלה, ממש נראה לי לא לעניין ולא לעבוד אני לא יכולה להרשות לעצמי. חשבתי שאתחיל לחפש לאט לאט משהו, בסיום הקורס, ממש לא חשבתי שהמצב יהיה כזה. מצד אחד - בא לי להתחיל משהו חדש ומצד שני אני פשוט לא יכולה לקחת את הסיכון הזה. אין לי גב כלכלי, והשכר דירה מגיע חודש בחודשו... אוף, לפעמים כל כך הייתי רוצה שמישהו יעשה את ההחלטות בשבילי. יגיד לי מה הכי טוב. אני יודעת שאין דבר כזה ואני צריכה להחליט, אבל אלוהים יודע שאני ממש חסרת אונים מול החלטות שכאלה. זהו, כל זה די משפיע עלי. הכל סובב סביב עבודה, צום, התעמלות... דפוס הדחקה ממשי. חוסר ריכוז, עצבנות, תנודות במצב רוח. מקרה טיפוסי :-) נמאס לי מחוסר היכולת הזו להתמודד עם דברים. עם הבריחה שלי. נמאס אך ממכר משהו... אני כבר מפחדת לשעמם עם התנודות האלה במצבי. צעד קדימה, שני צעדים אחורה. לי כבר די נמאס מעצמי, בכל מקרה :-) אבל, אל דאגה, אני עדיין חשה באופטימיות קלה! אני יודעת שזו רק תקופה ובסופו של דבר הכל יהיה רק לטובה (hopefully), אבל אני גם יודעת שזו לא הפעם האחרונה שקוראים מצבי לחץ מאין אלו ואם אמשיך כל פעם ליפול כל כך חזק, לא אגיע רחוק מדי... אני פשוט מותשת פיזית ונפשית. מחכה לשקט ושלווה, להחלטה נכונה. לפעמים נראה שהחיים שלנו סובבים אך ורק סביב הכסף. פתאום אני מרגישה ממש חסרת אונים. לא יכולה להחליט שום דבר בלי להסתכל עמוק בתוך הכיס. אני יודעת שאני לא במצב רע כל כך ויש נשים שהרבה יותר קשה להם, אבל לפעמים הייתי רוצה שלא אצטרך לחשב כל דבר ולא אצטרך למנוע מעצמי דברים בגלל כסף. money, money, money.... אבל כן, זה לא העיקר. אני צריכה יותר להתמקד בדברים שעוברים עלי בעקבות הלחץ. צריכה אבל לא כל כך יכולה. טוב, נשמה יקרה שלי, אני חוזרת על עצמי ללא סוף, כנראה שזה מה שרץ אצלי בראש כעת. מקווה שהכל טוב אצלך! שהאושר של הלידה מציף אותך!! (אפילו שזו לא הלידה שלך, אבל זה כמעט :-) מחזירה לך חיבוק ענק (ולוקחת את שלך!) אני כאן, לא התייאשתי.