שוב על הורים מזדקנים....מה חדש?...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/09/2022 | 07:24 | מאת: מיכל...

אמא בבית חולים כבר תקופה... אבא מאוד מבוגר אבל הרבה. יותר טוב ממנה...כי פולניות כל הזמן חולות. מאז,שאני זוכרת את עצמי משהו כואב/מציק/לא מרגישה טוב..כלם סביבה. ויש הרגשה שהיא "נהנית" מזה..אולי זה לא במודע אצלה..לא יודעת. שכולם דואגים לה שכולם סביבה. אבל היא באמת חולה... ואני כזה..בניגוד לאחרים שכל כך רוצים קרבה, לעזור, לחמול.. אני לא.. מה פגום בי? אודי, זה לא הגיוני... כאילו אני חושבת שהוריי יחיו לנצח. יש לי תחושה שיחיו עוד המון שנים. בעלי אומר שאימי לא תחזיק ככה הרבה שנים עם הבעיות שלה. אבל אני חושבת שעם הטכנולוגיה של היום פשוט משאירים את כולם בחיים... המטפלת אמרה םעם שאני לא אתחרט/שלא יהיה מאוחר מידיי..לצערי מרגישה שלא אכפת לי ממש מה יהיה..צריך עזרה נעזור אבל כזה . אוף ..כן יש חמלה מסויימת אבל כבר נמאס... כלם רוצים שההורים ימשיכו להיות פה..ואני באדישות כזו מה שיהיה יהיה..גורל/ הכל מלמעלה..ומה זה משנה.

12/09/2022 | 18:46 | מאת: מיכל...

אודי...אם היה אפשר למחוק את המשפט האחרון... יודעת שלא. מתביישת ברגשות האלה.מה לא בסדר אצלי? אדם פגום שכמותי..למה אני ככה?? אוףףףף

12/09/2022 | 19:04 | מאת: חטוליטוש

מיכלי מאמי אצל כולם ההורים מזדקנים אין מנוס גם אנחנו בדרך לשם להזדקן גם אם יש מחלות וגם אם אין מחלות אי אפשר לעצור את הזיקנה מתוקה אז כן זה בכלל לא פשוט להיות שם ולטפל בהם בין אם זה בבית או בבית חולים.. נסי לראות את הצד החיובי של הענין שתמיד תזכרי שהיית שם איתם ועבורם וזה לא מעט לא יהיו חרטות ולא רגשות אשמה חטולית

הי מיכל, הרגשות לגיטימיים. יש להם מקום ולא ניתן להתווכח אתם... אודי

14/09/2022 | 05:52 | מאת: סוריקטה

"כי פולניות כל הזמן חולות" - קורע :-) חשבתי על זה - ה'פולניות' (האולי היסטריות?), כנראה, מסוגלות להרגיש אהבה, או את המשאלה לקירבה דרך המסכנות והמחלה או הנטייה למות. כאילו שבאופן 'רגיל' הן לא תעזרנה, תיתמכנה, תישענה. המחלה כאילו מכריזה ש'הן' חלשות וכך 'הן' מזמנות חמלה, ומי שלא יירתם גם סביר שיחוש אשמה בסבל החולה. כשהעניין כרוני - הנטייה היא לגייס פחות כוחות, אולי. אפילו לכעוס ולהירתע. באשר לטכנולוגיה של היום - ניתן להיאבק על החיים (עם איכות וגם פחות), ולהחזיק את החיים בשלל אופנים, ויש היום מכשירים מאריכי חיים, שגם הם מוגבלים בסופו של דבר. מניחה שכמשפחה מאמינה לא תבחרו דרך של ויתור על שימוש בהם. זאת אפשרות שקיימת, ואפילו כשברור שהעת למות מתקרבת יש עזרי זירוז לאנשים והקטנת הסבל, לאדם עצמו ולסביבתו, בזמן שנותר עד למוות. לגמרי בישראל. ייתכן שה'אדישות' לכאורה שלך היא אולי סוג של הגנה (?) סוריקטה

14/09/2022 | 17:05 | מאת: מיכל...

כאילו המסכנות הזאת תביא אהבה....אבל זה נראה שככה היא משיגה תשומת לב. ואולי גם אני ככה???? למדתי ממנה? ולכן כשהמטפלת אומרת שאין לי צורך בטיפול..אני כאילו מתעקשת שאני רוצה 🙄

15/09/2022 | 05:52 | מאת: סוריקטה

שמשיג היתמכות, ואולי אף יעילה יותר, דרך דברים חיוביים. את בטוחה שהניסוח המדויק של דברי המטפלת הוא ממש במילים ש"אין לך צורך בטיפול יותר" ? סוריקטה

15/09/2022 | 19:19 | מאת: מיכל...

היי, תשומת לב בדרך חיובית שונה מהשלילית. היא אמרה שאני לא צריכה כרגע אלא רוצה... יש הבדל בין צורך לרצון מן הסתם ;)

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית