היי אביב...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/06/2001 | 00:20 | מאת: מישהי

כתבתי לך משהו לאייסיקיו, אבל מכיוון שאני די חדשה בעסקי האייסיקיו אני לא בטוחה שהוא הגיע, כך שהחלטתי לכתוב כמה מילים גם בפורום. בד"כ שעות השינה שלי מטורפות, אבל נראה שהלילה הגזמתי קצת... יותר מדי לילות לבנים מכריעים אפילו אותי :-)) אני פשוט "שפוכה" מעייפות... אל תכעסי, אבל נראה לי שאני פורשת - העיניים שלי פשוט נעצמות מעצמן. אני מתגעגעת... הסלולרי שלי יהיה זמין מחר כל הבוקר, ואני באמת אשמח אם תתקשרי. מבטיחה להיות במצב רוח עירני! :-)) בינתיים, חיבוק ענקי ממני, ולילה טוב.

18/06/2001 | 00:46 | מאת: אורה

מישהי אכן לא דיברנו המון זמן את כניראה עסוקה בלימודים מחזיקה לך אצבעות בכל הקשור בכך אנחנו כותבות בשעות מטורפות אבל כל אחת והטירוף שלה (בלי גראפס ובלי יצורים מהחלל החיצון) אשמח לשמוע מה קורה איתך אביב מ-ז-ל---ט-ו-ב (כמיטב המסורת שלנו) איך שאני מקנאה... כל כך מתחשק לי אחיינים ולא ניראה לי שזה מגיע בקרוב. איחלתי לך בבוקר להתעודד כי כתבת שלא ישנת כל הלילה רק אח"כ הבנתי למה לא ישנת, ושמצב רוחך חייב להיות גבוה אני עוברת דברים שאיני רוצה לכתוב עליהם בפורום בגדול אני רוויה בכעסים שאיני יודעת להתמודד איתם נכונה (אני יותר מידי אמוציונאלית) סובלת קצת מרגשי נחיתות מעורבבים עם תחושה של חידלון אישים מסויים כל אלה ולא רק הם גם הרבה אופטימיות ושמחת חיים מישהו פעם אמר לי שאני חיה רק את הצד השמח של החיים ומזניחה את הצד העצוב אני מרגישה שעלי לקחת את המחשבה הזאת וללכת איתה הלאה אני הולכת לראיונות עבודה, שולחת קו"ח מתעמלת (איזה כיף) ושותה קפה בחוץ ליל מנוחה

18/06/2001 | 05:29 | מאת: מישהי

בוקר טוב! אכן שעות מטורפות... אני מודה שאני קצת לא מאוזנת בקטע הזה, והאינסומניה שלי החריפה לאחרונה. התגעגעתי! מה שלומך? אני מבינה שהימים האחרונים לא היו קלים, למרות נטייתך לחיות רק את הצד השמח של החיים. אני יכולה להבין את ההימנעות מלכתוב על דברים מסויימים בפורום, יש דברים שהם אישיים מדי. אז קודם כל, לשלוח קו"ח, להתעמל ולשתות קפה (ומה עם עוגה?) בחוץ זה אחלה. אבל רגשות - אולי כדאי לשתף בהם בכל זאת? בלי להזכיר מאורעות או פרטים מסגירים חלילה, רק לספר על הצדדים המעיקים לפעמים: הכעס, תחושת הנחיתות, כל הסיפורים הלא-מפרגנים שאנחנו לפעמים מספרים לעצמנו, שמקשים עלינו להתמודד, שגורמים לנו להרגיש כל כך רע עם עצמנו, שלא בצדק. אני אמנם בתקופה לחוצה קצת עכשיו (טוב, אולי יותר מקצת...) אבל בכל זאת אני כאן מדי פעם, והייתי שמחה להתכתב, להתעדכן בשלומך, לתמוך ולהיתמך...כמיטב מסורת הפורום. מישהי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית