תם הטקס

הי כולם. תמו ימי השבוע של ישיבה עמוסה משותפת. נותר לפנות את הבית ולהחזיר לבעלים. עוד פיק לא פשוט. אבא מת חסר כל, וגם חובות, אך לכך גם כיוון. אמא מתה לפני שנה וגם היא הותירה אחריה בלגן משפטי ארוך בעניינים שלא טופלו שנים ארוכות. מול אמא היה שבר אדיר. אבא, מאידך, היה האדם היחיד בעולמי, איך ככה כביכול 'נשענתי' על איש שברירי וחלש, אבא היה איש שבדקתי בכל יום אם הוא חי, אך כך היה מי שאמרתי לו מידי יום בוקר טוב, וגם לילה. ואין. המטפל היה אומר להישען על החזק. בי. לכי תמצאי. להתראות, סוריקטה

שוב, אין לי מילים חכמות וגם לא חכמות לומר לך, רק להיות איתך בזמן מורכב, מטלטל, קשה, עצוב זה.. איתך, במבי

עבר מהר..מקווה שתמצאי את הכוחות להשען על עצמך. בינתיים אנחנו כאן איתך ולצידך. תני לעצמך את הזמן להתרגל לשגרה אחרת.שונה..

הי אודי, תחושתי שפתחתי מספר הודעות מוגזם לאחרונה. עם זאת, כן הצלחתי להרגיש שהייתם איתי, ואפילו רציתי לבקש שתהיו שם עוד קצת. באמת רק קצת. לא רואה שאלך לכיוון של איזו תלות מוגזמת. מה גם שיש איש מקצוע על אמת שאני נעזרת בו, אולי, וגם רק בתוך המסגרת בלי יותר מידי חריגות, וגם טיפולים מדיטטיביים גופניים, ובקטנה גם כמה אנשים מהעולם החדש שלי. על אחי החזק השתדלתי פחות להישען, כי עולמו שלו די התנפץ ואינו יודע את נפשו כעת. ואני - כל תמיכתי יכולה להיות הקשבה. ואפילו שאיני מסכימה ואפילו שפחות נעים לי - אני עדיין מקשיבה. אבל באמת שקשה לי. וגם לא מתחשק לי לחזור לעבודה, וכן אחזור, כי הבטחתי. ומכירה שהחזרה לשגרה יכולה לסייע ועדיין הייתי רוצה לברוח למרחבי האין והלא נודע. זה לא באמת קורה והם לא באמת קיימים. בתמצית ובמילה אחת - אוף. שלכם, סוריקטה

הי מיכל, אומר ברמת הדקלום שאצטרך להבין איך החלקים החלשים בי ישענו על החזקים. וגם איך כן להיתמך במשהו זולתי. להישען על עצמי זה קצת מזכיר את עולם המינכהאוזן והנרקיסים שגדלתי לתוכם, אז קצת שיניתי את הניסוח. קשה לדעת מה עושים מכאן הלאה. תודה, סוריקטה

הי במבי מתוקה שלי, ואני דואגת לך. ואוף עם האמביוולנטיות, וגם עם מילים מסובכות :-P טוב שאת נוכחת וקיימת, סוריקטה