שירה אהובה ויקרה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

31/01/2022 | 05:58 | מאת: סוריקטה

הי שירה, בהמשך לשכתבת לי - התוכלי להשתמש במילותייך שלך אליי גם מולך? התוכלי לבטא את כשרון הכתיבה שלך את? בואי. וכמובן שבסדר אם תבחרי פחות. רק לומר שחושבת עליך. להרגשתי השתתקת מאז שרשמת מילים מעמקי התהומות החשוכים ומרופשים שאת חווה בעוצמות. וחששתי שתגובותינו אליך כיווצו אותך עוד. הלוואי והיית מצליחה להיחלץ. ( כן קר לי, חסרים לי בבית אמצעי חימום/מיזוג נאותים ואפשר לקחת את זה כנראה גם לתחום הנפש. אולי אם ינצו לרגע רגעי אביב, כפי שתיארת, ארשה לעצמי לתקן. לפחות טכנית מבחוץ. אממה, באביב סוג של נעים לרוב מעצמו. מתעתע. בכל מקרה, נוטים לומר שלעתים מגיעים גם מחוץ פנימה). ואת - איך את נשמרת מפני מזג האוויר הנוכחי? האם? שלך, סוריקטה

02/02/2022 | 07:28 | מאת: שירה2017

הכתיבה... כמה מילים שכתבתי במיילים או סתם כך המוני מילים. לפעמים אפילו נדמה לי שהמילים קמות נגדי, שצריך לעשות בהן סדר. אולי מתחבר גם למה שכתבת על השתיקה שלי, אותן המילים הגולמיות מהתהומות, אולי המילה של אודי 'מסומם' הרגישה לי קשה מדי וסוגרת, כאילו עלי להסתיר משהו ולהתבייש. את יודעת, התחושה של חילופים וניתוקים דיסוציאטיביים באמת מרגישה קצת מסוממת. לצערי זה קרה לי בזמן נהיגה, לא קרה כלום אבל בכל זאת, ניתוק ורעש השולים המחורצים במהירות גבוהה על כביש מהיר, והבן הצעיר היה איתי בנסיעה. זה לא כמו להרדם. אם הייתי נרדמת מניחה שזה היה נגמר ממש רע. החורף הקר הזה עדיף על הקיץ. אני לובשת שכבות. יש משהו נעים להתעטף להסתתר מאחורי שכבות. כן, לעתים אומרים שהאביב בא מבחוץ, לפעמים כשיש לי אומץ מעזה לעשות משהו שאמור להיות מהנה, לנסות להרגיש, אבל זה לא ממש מחזיק. גם בפנים כנראה הכל מתגונן מפני החורף בשכבות רבות. ועדין קר. תודה שהזמנת אותי סוריקטה. תודה. הנה הצלחתי קצת מילים. שלך שירה

02/02/2022 | 10:01 | מאת: חטוליטוש

סוריקטה פשוט אלופה נכון ולך שירה אהובה גם לא חסר כישרון הבעה וכתיבה שיש מה לקנא בהם אתן אלופות ומקסימות נהדרות ותמיד כייייף לקרא אתכן הלוואי עלי כמה שמחתי לראות פתאום את השם שלך שירה שכתבת את חסרה המון אהובה ומבינה את הקשיים שלך רק מתגעגעת אוהבת אתכן יקרות חטולית

03/02/2022 | 05:12 | מאת: סוריקטה

הי שירה שירה, שמחה מאד שכתבת ורשמת. תיארתי לעצמי. וטוב שעכשיו נאמרו מילים מפורשות יותר וברורות. מצד אחד, כמה יסורים כשאין להן מוצא, מצד שני, ההבשלה או ההרשאה. העצירות הזאת. מנסה לחשוב מה אפשר לעשות - לא בטוחה שמצאתי פתרון ובכל מקרה הוא מאד פרטי ומתאים לאדם נתון בעיתוי נתון. אם בכלל. גם חשבתי מדוע אצלך עכשיו עמוק וממושך ותדיר יותר. מה באמת קורה. ואולי גם ממה להימנע כהוראת הפעלה כדי לשמור עליך ועל סובבייך. עד לפני שנה סבלתי מתופעות הגיל באופן קיצוני, ולכן גם בעיצומו של החורף (פה בארץ, כן) הסתובבתי ללא שכבות וחשוף (שזה כשלעצמו הישג). בעבר לבשתי שכבות, גם למטה, לפחות שלוש וגם ארוך, בכל עונה, מסיבות עצובות. נראה לי שהמנגנון שקוטל את ההנאה (כי היא חלקית, ובעיקר כי היא עניין של תלות) עובד לפעמים כל כך מהר, עד שאין חוויית הנאה שעולה לרמה המודעת בכלל. קצת לא מפוקסת הבוקר, אז זה מה שיצא. בטח הזמנתי אותך - תודה שנענית. הלוואי יבואו ימי הבראה. סוריקטה

03/02/2022 | 19:25 | מאת: שירה2017

שוב תודה על המילים שלך שעושות לי קצת סדר. שיהיה סופשבוע חמים הלוואי שלך שירה

03/02/2022 | 19:26 | מאת: שירה2017

חטולית אהובה תודה על המילים החמות והמחבקות. מאחלת לך סופשבוע של מנוחה טובה. שמרי על עצמך שלך שירה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית