הפרדות שלייה....

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/01/2022 | 08:12 | מאת: אביב 22

אמא נפטרה בן שישי לשבת נפרדה מ2021 וישר נפרדה גם מ2022 אין לנו אמא יותר מתחילים להפנים מתחילה להבין עד כמה שנים של טיפול מכוון לרגע הזה עוזר לי עכשיו היו רגעי פרוק על סף הטרוף ישנם רגעי העלמות וישנם רגעי נוכחות דפוסים של עבר לצד דפוסים של היום אמא איננה ואני נפרדתי ממנה ועכשיו גם נפרדת לאט לאט מהפנטזיה לתיקון ומבינה שהתיקון כבר כאן אני כאן עבור עצמי וזה אולי התיקון האמיתי תודה על היותכם ואודי תהנה

05/01/2022 | 20:16 | מאת: מיכל...

אביב יקרה... יואו...קשה. מורכב.. יש לך כלים יקרה להתמודד. עשי עבורך, למענך! חיבוק כזה שמתאים.

05/01/2022 | 20:49 | מאת: שירה2017

אביב יקרה, כמה קשה בלי הרבה מילים...שולחת תנחומים יודעת שתמצאי את הדרך חיבוק איתך שירה

אביב יקרה, מורכב, האבל, מורכב. אתך, אודי

06/01/2022 | 05:19 | מאת: סוריקטה

אביב אהובה, ובכותרת אני מתכוונת להמשכיות קיום החלקים הטובים בך. בנפשך המיוחדת שלך. אהובתי - משאירה מקום למילותייך. מבינה אותך מאד מאד. חבל שרק שכמותנו יכולות להבין לעומק את ההתחוללות הנרעשת, בלשון המעטה. הטיפול עזר, בטוח, למרות שברגעים כאלה הכוחות כל כך חזקים שהתחושה שכולו נעלם כלא היה, אבל זה, ככל הנראה, גל שבוחן אותנו. ואוסיף חיבוק ארוך ללא מילים, שיאפשר להתפרק בתוך אחיזה איתנה שתשמור עליך. ילדות של אפחד :-( נדבר בהמשך, סוריקטה

13/01/2022 | 19:13 | מאת: אביב 22

רק לאגיד תודה על המילים נאחזת בכל פעם מחדש שנמחק לי הכל תודה לך חיבוק חזרה אביב

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית