מצטערת על התגובות שלי כאן

הי לקוראים - שיהיה שבוע טוב, או סופ"ש נעים, או המשך שבוע נעים. לא קולטת את מה שקורה בגלל המוות של אמא. ובמוח - סתום ועוד יותר. בנוסף, ת'כלס האיש שטיפל בי, כן, נפגשנו קצר, אבל זהו. לא הייתה תחיה או משהו. אין לי באמת עם מי לדבר, ואולי הגיע הזמן לחזור ולסגור ולשתוק. דיברתי מספיק שנים ויותר מידי. ואני יודעת (לא רק מרגישה ש, יודעת) שנוכחותי בלתי נישאת לאורך זמן בגלל כובד המשקל באישיות. עצוב. להתראות, סוריקטה

יפה שלי אל תברחי שוב אוהבים אותך כמו שאת חטולית

סוריקטנה מותק, ההודעה שלך בהקשר תגובתי אלייך ? ..שוב מרגישה אשמה... אני אוהבת אותך בדיוק !! כפי שאת ומביאה לפה חלקים שונים שבך.. אולי זה היופי ? להביא 'פסיפס של צבעים' ? הרבה יותר אמין, מעניין ,משמש מראה לזולת והמפגש אמיתי ושלם יותר...(?) שלךף במבי ואוטוטו יום הולדת.. :)

סוריקטה אהובה, על מה את מצטערת? אני תמיד מחכה לתגובות שלך, ממש כך, ובטוחה שעוד כמוני. הנוכחות שלך כאן חשובה מאוד. מקווה שתתני לעצמך את המקום לדבר, למרות האינזטינקט המוכר לי עצמי כל כך לסגור ולבצר. חשוב לי להגיד לך. חשוב לי שתדעי... שלך שירה

היי סוריקטה , מדברת רק בשם עצמי אני מחכה להודעות שלך מחכה לתגובות שלך תישארי כמו שאת ואפילו יותר כמו שאני אומרת לך תמיד את חשובה ומילותייך יקרות כאן חיבוק אביב

הי כולם.ן, ברחתי חלקית ושבתי. לימדתן.ם אותי המון כאן. תודות. מקווה לנוח ולהתעשת, סוריקטה